מיכאלי נ' רשת נעלי TO GO

פסק דין

1.תביעה כספית בסכום של 10,000 ₪ שהיא תולדה של ביקור התובעת בחנות נעליים של הנתבעת.

2.לטענת התובעת, ביקשה מן המוכרת בחנות זוג נעליים מסויים, המוכרת הביאה אותו מן המחסן ומכיוון שאבן (או אבנים) בנעל לא היתה (או היו) במקומן, הדביקה אותה המוכרת בדבק ומסרה את הנעליים לידי התובעת. בשעה שניסתה התובעת למדוד את הנעל, לאחר שלא הוזהרה על ידי המוכרת נפגעה התובעת מן הדבק, אצבעותיה נדבקו זו לזו ולאבנים והדבר גרם לה לפגיעה. היא ביקשה מן המוכרת להיכנס אל המחסן על מנת לשטוף ידיים אך נאמר לה כי אסור ללקוחות להיכנס לשם. בנוסף, המוכרת החלה לצחוק עליה יחד עם מוכרות נוספות, בפני לקוחות שהיו בחנות, לכך שהתובעת הפכה מושא ללעג ולקלס ומלבד הפגיעה הפיזית נגרמה לה גם עוגמת נפש.

3.לטענת הנתבעת, היא כלל אינה משתמשת בחנויות הרשת בדבק חם כפי שנטען בכתב התביעה, וממילא התיאורים בכתב התביעה בדבר דבק חם אשר נזל על רגלה של התובעת והכוויות שנגרמו לה אינם במקומם. הנתבעת משתמשת בדבק המתייבש תוך שניות ספורות. אבנים מודבקות ע"י כמות זעירה של דבק, אשר גם אם נגעה בתובעת בדרך כלשהי איננה יכולה לגרום לנזק כלשהו. ניתן להוריד את הדבק באמצעות מעט מים וסבון. די בכך לשיטת הנתבעת כדי לדחות את התביעה.

4.התייחסות לטענות בכתב התביעה - צריכה האמת להיאמר, כי נראה שהתובעת הפריזה מאד בתיאור האירוע בכתב התביעה, כאשר התייחסה לדבק חם, לכמות אשר עשויה לנזול, לכוויה, לפגיעה גם ברגל וגם ביד, להרס הציפורניים בהן טיפלה לצורך אירוע משפחתי באותו יום, ועוד.

5.הכרעה - עם זאת, לאחר ששמעתי את התובעת השתכנעתי כי אכן יש בטענותיה גרעין של אמת מוצקה, אותה פירטה בעת הדיון עצמו. אני נותן אמון בדברי התובעת כפי שנמסרו בעת הדיון ולפיהם היא הניחה כי מדובר בדבק חם נוכח הצריבה שחשה, אולם גם אם הדבק לא היה חם ולא היה בכמות גדולה, אצבעותיה (ביד, לא ברגל) נדבקו זו לזו ואף לאבנים, וכן כי יחסן של המוכרות בחנות כלפיה לא היה נאות.

חיזוק נוסף למסקנתי זו אני מוצא בכך שהנתבעת לא הביאה לעדות אף לא אחת מן המוכרות בחנות, אלא התייצבה לדיון באמצעות נציג אשר למעשה אין לו ידיעה אישית כלשהי על הנסיבות העובדתיות.

6.סעד – התובעת לא הוכיחה את טענותיה בדבר פגיעה פיזית של ממש, לא באמצעות תמונות אותן יכולה היתה לצלם על נקלה, ולא בכל דרך אחרת.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 1,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה כתוצאה מן האירוע. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסכום של 350 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

7.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח תמוז תש"ע, 30 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: