מיכאלי(אסיר) נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט תעבורה פתח תקוה , על המערער בתיק

פ"ל 509-08-11 (השופט אנושי).

המערער הורשע על פי הודעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א 1961, ובשימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל 1970.

העונש עליו הורה בית המשפט:

10 חודשי מאסר בפועל, המורכבים מ- 3 חודשי מאסר בגין העבירותהנ"ל,ו-7 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו בתיק 40/08 במצטבר,

10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים,

פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 10 חודשים, מיום שחרור המערער ממאסר,

פסילה על תנאי בת 4 חודשים למשך 3 שנים.

מכאן הערעור.

א. בנימוקי הערעור מציין בא כח המערער כדלקמן:

1.שהוי ניכר בהגשת כתב האישום נושא הערעור .

העבירה בוצעה ביום 3.4.2009, כתב האישום הוגש רק ביום 6.6.2010

עונש מאסר בפועל 5 שנים לאחר ביצוע העבירה מהווה טענה של הגנה מן הצדק ביחס להתנהגות הרשות התובעת.

2. לא ניתן משקל להודיה. הודיה שבאה מתוך קבלת אחריות מלאה של המערער.

3.היה על בית המשפט להאריך המאסר על תנאי ולא לשלוח המערער לכלא. היה על בית המשפט ליתן משקל לשיקום המערער.

4.המערער נשי, אב לארבעה ילדים, סב לנכדים דואג לבן אחיו ותומך באביו החולה.

ב. באת כח המשיבה:

1. אין להתערב בעונש ,

2.השהוי, אם היה כזה נבע מהתנהגותו החמקמה של המערער,