מיכאל אורן נ' חברת מיקוד אבטחה

החלטה

1.בכתב התביעה עתר התובע, בין השאר, לפיצוי עקב העדר כיסוי ביטוחי.

2.בישיבת 5/7/10 נקבע כי לאחר הליך גילוי מסמכים, יתאפשר לתובע לטעון לעניין הוכחת ההיבט הכספי של כתב התביעה.

3.לאחר שתוקן כתב התביעה עפ"י בקשת התובע, הוריתי לתובע להודיע לעניין הוכחת התביעה, בהתאם להחלטה הנ"ל.

4.ביום 4/11/10 הוגשה הודעת התובע.

התובע התייחס בהודעתו לרכיב של "אובדן כיסוי ביטוחי".

התובע ביקש כי בית הדין ימנה מומחה בתחום הביטוח, שיאמוד את הנזק שיגרם לו כתוצאה מאובדן כיסוי ביטוחי.

התובע הפנה במסמך שהגיש, להסכם פשרה שנחתם בינו לבין חברת הביטוח הראל, מכוחו שולם לו סך 75,174 ₪.

לטענתו, באשר לנזק שנגרם לו בגין "שווי זכויות סוציאליות" שהיו מצטברות לטובתו בחברת הבטוח, יש להסתמך על אישור סוכן הביטוח של הנתבעת.

באשר לפיצוי בגין "החזר פרמיה" טען שיש להסתמך על אישור חברת הביטוח.

5.עפ"י הסכם הפשרה שצורף לתיק, הוסכם בין התובע לבין חברת הביטוח הראל כי חברת הביטוח תשלם לו סכום הנקוב בהסכם וכן נקבעו קביעות נוספות.

6.ביום 22/11/10 הוגשה תגובת הנתבעת.

הנתבעת טענה שלמדה לראשונה על הסכם הפשרה, מהודעת התובע וכי התובע הסתיר נושא זה בתביעתו.

נטען שהיה על התובע לצרף את הנתבעת להליך מול חברת הראל ולא להתפשר על חשבונה של הנתבעת וללא ידיעתה.

נטען עוד כי כל העילות שעניינן הפוליסה והכיסוי הביטוחי, מוצו מול חברת הביטוח וכן כי אינן בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

עוד נטען שאין כל מקום למנות מומחה מטעם בית הדין וכי התובע לא הציג נימוק מיוחד שיצדיק זאת.

הנתבעת הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מומחה מטעם בית הדין.

7.התובע הגיב ביום 1/12/10 וטען שתביעתו נגד חברת הראל שונה בעילה ובסעד מהתביעה כנגד הנתבעת בתיק כאן.

לטענתו, מטרת התביעה מול הראל היתה להקטין את הנזק.

עוד טען שהסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין, כחודשיים לאחר שהתובע הגיש תצהיר גילוי מסמכים.