מיטל נ' ריף ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 16.5.12 בה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

תיקון רכב 4812 ₪.

שמאות 540 ₪.

סה"כ 5352 ₪.

לטענת התובעת הנתבע בא ממולה במהירות לכן לא הייתה יכולה להתחמק מהתואנה מכיוון שדובר ברחוב צר וחונים כלי רכב בשני צדדים

"יש קושי ששני רכבים יחלפו" (עמוד 1 שורה 13).

התובעת אמנם הצליח לסתות ימינה ובכך נמנעת התנגשות חזיתית. "אני סטיתי ימינה כמה שיכולתי...כי ראיתי אותו ממש בא מולי". (עמ' 1 בין שורה 19 – 21).

2.הנתבע, ברוב הגינותו פתח את דבריו בבית המשפט ואמר "שאני לפחות מחצית אשם" (עמ' 2 שורה 24). אולם לטענתו התובעת התרשלה אף היא בכך שלא העריכה את מרחק של הכביש "היא יכולה לזוז ימינה והיינו עוברים בבטחה" (עמוד 3 שורה 1).

בכתב ההגנה שנערך על ידי הנתבעת 2 נאמר כי רכב הנתבע 1 נכנס ראשון למתחם הרחוב חצר כאשר היה על התובעת להמתין עד שישלים את המעבר ולא "להידחף" לתוך רחוב צר (סעיף 4)

אין מחלוקת על כך שמלבד ההתנגשות בין רכב התובע לרכב הנתבע פגע הנתבע ברכב אחר שחנה במקום.

3.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך.

1.כללית מקובלת עלי יותר גרסת התובעת מאשר גרסת הנתבע.

2.מהירות הנסיעה של הנתבע וחוסר שיפוט שלא היו הגורמים לתאונה זאת. עובדה היא שפגע גם ברכב אחר וגם ברכב התובעת מעידה על כך שלא רק טעה בשיפוט אלא למעשה איבד שליטה על מסלול הרכב.

3.במצב שנוצר התובעת עשתה כל ביכולתה להתחמק מהתאונה ואין לייחס לה רשלנות תורמת.

אשר על כן על הנתבעים, ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכום של 5352 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון, הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: