מטר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.3.13 אשר קיבלה את ערר המשיב וקבעה שלא חלה החמרה במצבו של המערער בעקבות תאונה מיום 25.3.04 בה נפגע, ואשר הוכרה כתאונת עבודה.

2.ביום 26.6.13, התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, במסגרתו הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין.

3. רקע:

כתוצאה מתאונת עבודה מיום 25.3.04, המערער נפגע בעיקר בגב תחתון ובעמוד שדרה צווארי ונקבעו לו 0% נכות.

מאחר וטען כי חלה החמרה במצבו הרפואי, במיוחד בתנועות עמוד שדרה צווארי, הגיש המערער את הבקשה להיבדק מחדש בשל החמרת מצב.

ועדה מדרג ראשון קבעה למערער 10% נכות צמיתה החל מיום 24.4.12.

כנגד קביעה זו הגיש המשיב ערר לוועדה לעררים.

הוועדה לעררים דנה בעניינו של המערער וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו ובכך ביטלה את החלטת הוועדה מדרג ראשון.

4.להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א.הבדיקה אותה ביצעה הוועדה לעררים אינה מקצועית.

הוועדה לא ביצעה למערער בדיקה קלינית והסתפקה בתיאור אופן ישיבתו של המערער על ספת הבדיקה.

ב.הוועדה ציינה כי המערער הפגין הגבלה בתנועות הצוואר, והדגישה כי במהלך הראיון בפניה ובעת שפשט את בגדיו, נצפו תנועות סיבוב של 80 מעלות לכל צד, מבלי שערכה למערער בדיקה קלינית.

ג.הוועדה לא דנה במכלול הממצאים שעמדו בפניה, לרבות צילומים שנעשו למערער.

הוועדה לא פירטה את הבדיקה הנוירולוגית שבוצעה על ידה, והתעלמה מהתלונות בנוגע לכאבים ולהקרנת הכאבים לידיים ולרגליים.

ד.המערער סובל מפגיעה שורשית קשה, אך הוועדה לא התייחסה לתלונה זו.

ה.הוועדה לא ערכה השוואה בין מצבו של המערער ביום הבדיקה, לבין מצבו כפי שהשתקף בוועדה הקודמת.

ו.הוועדה חרגה מסמכותה, עת התעלמה מהודעת הערר שהגיש המשיב אשר לא ערער על הבדיקה הקלינית, אלא אך ורק על קביעת הוועדה מדרג ראשון לעניין ההחמרה שהביאה להגבלה בצוואר.

משכך, לא היה מקום לדון בשאלת שיעור הנכות.

5.להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב: