מטר

החלטה

לאחר עיון ובחינה אני רואה להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, רכיב הפסילה שנקבע בגזר הדין. (בית משפט לתעבורה בצפת, מיום 14.03.12).

אומנם סיכויי הערעור לכאורה אינם גבוהים כאשר המערער טוען כנגד תוקף הודאתו, והסרכמתו להסדר הטיעון שגובש במהלך ישיבת ההוכחות מאותו יום, בו ניתן גזר הדין, זאת שעה שהמערער עצמו היה נוכח בדיון והוא גם היה מיוצג, ודבריו קיבלו ביטוי בפרוטוקול.

יחד עם זאת, מגיע למערער יומו בבית המשפט, על מנת לבסס את טענותיו להצדיק חזרתו מההודאה, כאשר טענתו הינה שהוא אינו אשם בתאונה ולדברים גם ביטוי מקריאת פרוטוקול הדיון שהתנהל טרם מתן גזר הדין, זאת ועוד וזה עיקר, דחיית הבקשה עשויה לעכב מתוכן את הערעור גם בהנחה והערעור יקבע בהקדם הרי יש להניח שהוא יקבע בתום תקוופת הפסילה הקצרה שנקבעה.

בענין זה טענת ב"כ המשיבה כי ממילא הענישה המקובלת בבית הדין לתעבורה כוללת את הפסילה המינימלית שנקבעה אינה רלוונטית שעה שהעורר כאמור מבקש לחזור מהודאה ולטעון שהוא איננו אשם בתאונה.

זאת ועוד, לא מצאתי נזק שצפוי להיגרם אם תתקבל הבקשה לרבות בהינתן כך שהתאונה נשוא הדיון היא משנת 2009 ומאז מחזיק המערער ברישיון.

על פי המפורט מעכב ביצוע רכיב הפסילה עד להחלטה בערעור או כל החלטה אחרת.

ניתנה והודעה היום ט' אייר תשע"ב, 01/05/2012 במעמד הנוכחים.

דני צרפתי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: