מטק נ' כליף ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה קטנה לתשלום פיצויים בסך של 17,800 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לתובע עקב אירוע שריפה מיום 17/11/07 שבמהלכו נשרף וניזוק ציוד חקלאי השייך לו.

התובע והנתבעים הם בני היישוב יובלים.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי בלילה שבין 16-17/11/07 ארגנו הנתבעים מסיבה בשטח הפתוח שבסמוך ליישוב, והמצוי בקרבת מתחם הבקר שבבעלות התובע.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, חלק ממשתתפי המסיבה התחילו להתרחק ממוקד המסיבה, הגיעו עד בסמוך לקרוואן השייך לתובע והממוקם בשטח הבקר, ושם עישנו סיגריות. כתוצאה מכך, התלקחה אש ליד הקרוואן, דבר שגרם נזק למבנה ולציוד החקלאי שהיה מאוחסן בתוכו.

לטענת התובע, הנתבעים נושאים באחריות לאירוע השריפה מכוח היותם המארגנים של המסיבה, ובשל אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים שימנעו ממשתתפי המסיבה להגיע לשטח שלו ולעשן שם סיגריות.

לפיכך, טוען התובע כי על הנתבעים לפצותו בגין נזקיו – מעבר לסכום הפיצוי ששולם לו על ידי חברת הביטוח שלו - לרבות תשלום סכום ההשתתפות העצמית.

הנתבעים בתורם לא הכחישו את העובדה כי ארגנו מסיבה במקום, ולא הכחישו את אירוע השריפה.

אלא שלגרסתם, הם נקטו בכל אמצעי הזהירות הדרושים, קיבלו את ברכת ההורים והגורמים המוסמכים ביישוב, ולכן אין להטיל עליהם אחריות כלשהי.

עוד טוענים הנתבעים, כי לא מן הנמנע כי אנשים אחרים שאינם קשורים למסיבה, הם אלה שגרמו להתפרצות האש, ומכל מקום, אין זה סביר כי משתתפי המסיבה יגיעו עד לשטח של התובע.

נוסף לעדויות בעלי הדין, שמעתי גם שני עדי תביעה ועד הגנה אחד.

אקדים לומר, כי לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובשאר המסמכים שהוגשו לעיוני, נחה דעתי לדחות את התביעה.

התובע אישר כי ידע מראש אודות קיום המסיבה, וכי אין זו המסיבה הראשונה שעורכים באותו מקום. התובע עצמו לא נכח בשטח בעת ארוע השריפה, ולכן לא יכול היה להעיד לגבי זהות האנשים שגרמו להתפרצות האש.

לעומת זאת, שני עדי התביעה, שאחד מהם נטל חלק פעיל בה (הגיש משקאות בבר), העידו כי היו אנשים שהסתובבו מחוץ לשטח המסיבה, ליד אזור המתבן.

בהקשר זה עליי לציין, כי לא הוכח לפניי במידה הנדרשת לפי מבחן ההסתברות, כי אנשים שהשתתפו במסיבה אכן עישנו סיגריות בסמוך לקרוואן של התובע, וזאת אף אם אניח לצורך הדיון, כי הם אכן נכחו שם. בנקודה זו אבקש להוסיף, כי התובע אישר לפניי שהקרוואן שלו נשרף שוב לאחר המקרה דנן, ללא קשר לקיומה של מסיבה במקום – נתון שמלמד על כך כי לא מן הנמנע כי גם אז אירעה השריפה נשוא התיק במנותק מהמסיבה.

ואולם, וזה החשוב לענייננו, אף אם אצא מנקודת הנחה כי משתתפים של המסיבה אכן יצאו משטח המסיבה, הגיעו קרוב לשטח הקרוואן, ושם עישנו סיגריות אשר גרמו להתלקחות האש – הרי שאין להטיל על הנתבעים את האחריות בגין מעשים אלה.

בתור מארגנים של המסיבה, הוכח לפניי כי הנתבעים נקטו באמצעי זהירות סבירים, ובכלל אלה הצטיידות במטפי אש, וגידור שטח המסיבה בבדי ברזנט – כפי שהדבר משתקף בבירור מהתמונה שהוגשה – באופן שאפשר לכל משתתף לדעת היכן אמורה המסיבה להתקיים.

יתרה מכך, ניכר היה מעדויות הנתבעים, כי השניים דיווחו לגורם האחראי על הביטחון ביישוב אודות קיום המסיבה, עירבו את ההורים שלהם והורים אחרים, ואכן חלק מההורים נטלו חלק במסיבה עצמה – כפי שאישר זאת אחד מעדי התביעה.

על כל אלה אוסיף, כי הנתבעים העידו כי בין שטח המסיבה לבין השטח השייך לתובע, קיים מרחק של כ-50 מ', וכי שטח ההפרדה הוא שטח מיוער (נטוע עצי חורש), ולכן לא ציפו כי משתתפי המסיבה יעברו שטח זה בחושך ויגיעו עד לשטח של התובע.

אומנם התובע ועדיו העידו, כי בין שטח המסיבה לשטח שלו מפרידים רק 20-25 מ', ברם מהתמונה שהוגשה על ידי הנתבעים ניתן להתרשם, כי אכן מדובר בשטח מיוער שמטבע הדברים הוא שטח חשוך בשעות הלילה. גם אחד מעדי התביעה לא הכחיש זאת בעדותו.