מטלס נ' מ. מ. גבעת שמואל

פסק דין

זוהי עתירה להצהיר כי החלטת המשיבה להורות על העברת העותרים וכיתותיהם מבית-הספר "מורשת זבולון" לבית-הספר "מורשת נריה" אינה חוקית, ולכן בטלה.

1.העותרים הם תלמידי בית-הספר "מורשת זבולון" שהוא בית-ספר ממלכתי דתי אזורי הנמצא בשטח השפוט של המשיבה והמיועד לתלמידים מגן חובה ועד כיתה ו'.

2.נוכח הגידול באוכלוסיית הצבור הדתי בגבעת שמואל, החליטה המשיבה להקים בית-ספר אזורי ממלכתי דתי נוסף – הוא בית-הספר "מורשת נריה".

המשיבה הכינה תכנית וקבעה אזורי רישום לצורך חלוקת התלמידים בין שני בתי-הספר, כאשר נקבע בתכנית כי לבית-הספר "מורשת נריה" יועברו תלמידים מבית-הספר "מורשת זבולון" אשר למדו בו בשנת הלימודים שהסתיימה לאחרונה, בשכבות גן-חובה, א' ו-ב', כך שהם יקלטו בבית-הספר "מורשת נריה" בשכבות א', ב' ו-ג' בהתאמה, בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.

אולם המשיבה לא הסתפקה בכך, ואף הוסיפה וקבעה כי העברת התלמידים לא תעשה על בסיס פרטני-אישי בהתאם למקום מגוריהם ואזורי הרישום המוגדרים בתכנית, אלא ההעברה תתבצע כך שתועברנה כיתות מסוימות בשלמותן מבית-הספר "מורשת זבולון" לבית-הספר "מורשת נריה".

הכתות שיעברו מבית-ספר "מורשת זבולון" לבית-ספר "מורשת נריה" יהיו אלה שרוב התלמידים בהן מתגוררים באזור הרישום של בית-ספר "מורשת נריה" ואילו הכיתות שבהן רוב התלמידים מתגוררים באזור הרישום של בית-ספר "מורשת זבולון" – לא תועברנה ותשארנה ללמוד בבית-ספר זה.

התכנית צורפה לעתירה כנספח ב'.

3.לטענת העותרים, חטאה העיקרי של המשיבה היה בכך שפעלה בניגוד לקביעת אזורי הרישום אותם קבעה היא בעצמה, והורתה להעביר כיתות בשלמותן על-פי תמהיל כתובות תלמידי כל כיתה. כלומר, נוצר מצב לפיו כיתה אשר בה יהיה רוב לתלמידים המשתייכים לאזור הרישום של בית הספר "מורשת נריה" תועתק בשלמותה, וזאת בהתעלם מאזורי הרישום של ילדי הכיתה באופן פרטני.

לטענת העותרים החלטה זו, של העברת כיתות בשלמותן, הינה החלטה בלתי חוקית אשר ניתנה ללא סמכות.

4.לטענת המשיבה, הנסמכת על חוות הדעת המשפטית של עו"ד רות יפה, מנהלת המחלקה המשפטית של מחוזות ת"א והמרכז במשרד החינוך, יש לה הסמכות להורות על העברת כיתות בשלמותן, לאור האמור בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1957, ובפרט תקנה 7(ב) סעיפים קטנים 7, 9(ה) ו- 9(ו). לטענתה, על פי האמור בתקנות אלה, רשאית המשיבה לשקול במסגרת שיקוליה הן את הרכיב הגיאוגרפי והן רכיבים של "מדיניות חינוכית" ו"שיקולים חינוכיים".

עוד לטענת המשיבה, כי העברת הכיתות בשלמותן, יש בה כדי לשמור על המרקם החברתי כך שלא ייווצרו משברים אצל תלמידים אשר ינותקו מעל חבריהם רק על בסיס מקום המגורים.

5.תקנה 7 לתקנות הנ"ל קובעת שעל הרשות המקומית לקבוע בתחום שיפוטה אזורים באופן שבכל אזור יש לפחות בית ספר אחד שאינו מוסד לניסוי. כלומר, למשיבה יש את הסמכות לקבוע את אזורי הרישום כאשר קביעת האזורים בתחום שיפוטה של המשיבה צריכה להעשות על-פי הקריטריונים המפורטים בתקנה 7(ב).

תקנה 7(ב)(7) קובעת כי רשות חינוך מקומית רשאית לכלול שטחים שונים בתחום שיפוטה ולשייכם לאזור פלוני, אף אם אין רצף גיאוגרפי ביניהם.

סמכות זו של המשיבה יש בה כדי לענות על טענת העותרים לפיה החלוקה לאזורי רישום אינה הגיונית ויצרה מובלעות בתוך האזורים עצמם.

בית המשפט, כאשר הוא בא לבחון את פעולת הרשות, בוחן האם הרשות פעלה במתחם הסבירות, ורק במקרים החורגים ממתחם זה, יתערב בית המשפט בהחלטות הרשות.

בעניינו, לא מצאתי כי החלוקה לאזורים חרגה מן הסבירות, ואף העותרים למעשה חזרו בהם מטענה זו ולא טענו אותה שוב במסגרת הטיעון בעל-פה.

6.תקנות 7(ב)(9)(ה) ו- 7(ב)(9)(ו) קובעות כי בבוא רשות חינוך מקומית לקבוע שתלמיד ילמד בבית ספר פלוני בתחום אזורו, עליה להתחשב גם בגורמי בריאות, משפחה, שיקולים חינוכיים ומדיניות חינוכית.

תנאי להפעלת השיקולים הללו הוא שהתלמיד שבעניינו נדרשת הרשות להחלטה ילמד בבית ספר פלוני בתחום אזורו. כלומר, לא ניתן להפעיל תקנות אלה מקום שמדובר בתלמיד שילמד בבית ספר מחוץ לתחום אזורו.

בענייננו, ראינו כי החלטת המשיבה לשבץ בבית ספר "מורשת נריה" תלמידים מבית ספר "מורשת זבולון" על דרך של העברת כיתות בשלמותן וזאת על בסיס מקום מגורי רוב התלמידים בכיתה, מביאה בהכרח לכך שתלמידים המתגוררים באזור הרישום של בית ספר "מורשת זבולון" יועברו לבית ספר "מורשת נריה" שאליו ברגיל ניתן לרשום תלמידים המתגוררים באזור הרישום של אותו בית ספר בלבד.