מטכ"ל (מחוזי) 1210/14 התובע הצבאי נ' טוראי ק.א

על פי הודאתה בכתב האישום, מורשעת הנאשמת בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955, בכך שנעדרה מיחידתה, מקח"ר X, מיום  03/12/2013 ועד יום 26/11/2014, סה"כ  359 ימים.

• ניתנה היום, ‏18/01/15, ‏כ"ז טבת תשע"ה, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

­­­­­_____________
שופטת

גזר דין

הנאשמת, טוראי ק.א, נותנת את הדין בגין היעדרות משירות בת 359 ימים, אשר הסתיימה במעצרה.

הנאשמת התגייסה לצה"ל במסגרת מקא"ם בחודש יולי 2013. כעולה מעדותה וממסמכים נוספים שהוגשו, היא סיימה את הכשרתה הראשונית ושובצה כחיילת בחיל החינוך בתל השומר. זמן שירותה הממשי שם היה קצר מאוד. זמן קצר לאחר שהגיעה ליחידה גילתה שהיא בהיריון מבן זוגה, שלגביו ציינה כי היחסים עמו לא היו ידועים להוריה עקב התנגדותם לקשר. לאחר לבטים עברה הפלה במסגרת הצבא ולאחר סיום ימי המחלה אותם קיבלה לא שבה למעשה לשירות עד למעצרה. המפקדת של הנאשמת מתארת אותה כבעלת קשיי הסתגלות קשים מאוד וכמי שלא הסתדרה במסגרות מגיל צעיר ואינה מוכנה לשרת בצה"ל. יצוין כי גם בביקורים שנערכו בביתה על אף שהנאשמת אמרה שתסדיר את מצבה, בפועל לא שבה לשירות. מחוות דעת נפשיות שהובאו לעיוני וכן מעדות הנאשמת ואביה עולה כי לנאשמת אכן קשיי הסתגלות לאורך חייה והדברים לא יפורטו עקב צנעת הפרט. זה גם היה הרקע לכך שלטענת הנאשמת ואביה, היא הייתה מועמדת לפטור מן השירות אולם בסופו של דבר החליטה כן להתגייס לצה"ל וזאת כאמור, במסגרת מקא"ם. במהלך היעדרותה של הנאשמת, חלה סבה במחלה קשה שההתמודדות עמה הייתה לא פשוטה. הנאשמת סיפרה כי יחסיה עם הוריה בתקופה זו לא היו טובים וכך היה גם קודם לכן. הנאשמת גדלה בבית סבה וסבתה במידה רבה, וכאשר חלה הסב שהתה בביתו וסייעה לו בהתמודדות עם מחלתו. לדבריה בתקופת ההיעדרות שקעה בדיכאונות עקב ההתמודדות גם עם אירוע ההפלה וגם לאור ההתמודדות עם מצבו הרפואי של סבה והתנתקה מהעולם כהגדרתה. לטענתה גם התכוונה להסגיר את עצמה ימים ספורים לאחר מעצרה. במהלך כליאתה הביעה הנאשמת רצונות סותרים ביחס לרצונה בהמשך שירות. לגורמי הברה"ן מסרה כי אינה מעוניינת בהמשך שירות ואף התרשמותם הייתה כי הנאשמת אינה מתאימה לשירות כזה. עם זאת בוועדת התאמה לשירות שנערכה לה במסגרת מקא"ם הביעה רצון להשלים שירות תקין  ולפתוח בדף חדש. המלצת הוועדה שניתנה לפני מספר ימים הייתה כי הנאשמת אכן תמשיך בשירותה תוך שהומלץ כי תהא הקלה בעונשה כמידת האפשר.

התביעה ביקשה להטיל על הנאשמת עונש מאסר ההולם את משך היעדרותה, מבלי שהתעלמה גם    מנסיבותיה האישיות. עם זאת צוין כי הנאשמת נעדרה לתקופה ממושכת משירות סדיר, כי הייתה מודעת להיעדרותה וכי עונש המאסר צריך להלום עובדות אלה, לרבות אופן סיום ההיעדרות. מנגד ביקשה ההגנה להטיל על הנאשמת עונש מאסר מקל שלא יעלה באופן משמעותי על משך מעצרה עד כה. ההגנה ציינה כי הנאשמת הייתה מועמדת לפטור גם טרם גיוסה וכן כי על פי פקודות הצבא, ראוי היה לפטור אותה משהרתה והדבר לא נעשה. עסקינן, כך לטענת ההגנה, במי שנסיבותיה ייחודיות נוכח הקשיים שהתמודדה עמם במהלך חיה ואופן התמודדותה עם הריונה ומחלת הסב וראוי לגזור עליה עונש מאסר קצר שיאפשר לה להמשיך בדרך חדשה.

בעת קביעת מתחם הענישה נדרש בית הדין להתחשב בערך החברתי שנפגע, ואין ספק כי היעדרות משירות, ודאי כאשר מדובר בהיעדרות כה ממושכת, פוגעת באופן משמעותי בערך השיוויון בנטל. עם זאת בעת קביעת מתחם הענישה יש מקום להתחשב גם בנסיבות ביצוע העבירה. לעניין זה אציין כי מצאתי לקבוע מתחם ענישה מקל יחסית, אשר אינו לוקח בחשבון אך את משך ההיעדרות, נתון אשר באופן רגיל מביא להחמרה בקביעת המתחם, אלא מצאתי להתחשב בנסיבותיה של הנאשמת בעת ביצוע העבירה הכוללות את נתוניה הדלים, קשיי ההסתגלות שחוותה עוד טרם שירותה הצבאי ובמהלכו וכן הרקע לראשית ההיעדרות. לאור נסיבות אלה, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 60 ל-100 ימי מאסר וכאמור אין זה מתחם ענישה מייצג לטעמי ביחס להיעדרויות כה ממושכות ברגיל.

בעת קביעת עונשה של הנאשמת בתוך מתחם הענישה מצאתי לקבוע עונש שהוא, באופן יחסי, ברף הנמוך של המתחם. מצאתי לשקול לחומרה את משך ההיעדרות ואופן סיומה. עם זאת, מצאתי לשקול לזכות הנאשמת את העובדה שהתגייסה לצה"ל על אף קשיי ההסתגלות ועשתה מאמץ לשרת קודם להיעדרותה ובעיקר מצאתי לשקול לזכותה את העובדה שעל אף התלבטויות ושינויי דעות במהלך הדרך כמפורט לעיל, הרי שהיא הביעה בפני ועדת ההתאמה את רצונה לשוב לשירות ועתידה אכן לשוב לשירות ולשיבוץ מחדש. בנסיבות אלה, סברתי כי יש לתת משקל משמעותי לשיקולי השיקום. שיקולים אלה לא הביאו אותי אמנם לחרוג לקולא מהמתחם שנקבע, אך הם כן משמעותיים בעת קביעת העונש בתוך מתחם הענישה. התרשמתי כי הנאשמת ומשפחתה מבקשים אכן כי תינתן לנאשמת הזדמנות נוספת לשוב לשירות ולהשלימו ועל כן אני סבורה כי יש מקום לגזור על הנאשמת עונש מאסר מקל יחסית, ולהחמיר ברכיב המאסר המותנה.

על הנאשמת נגזרים, אפוא, העונשים הבאים:

1. שישים וחמישה (65) ימי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרה.