מחלוקת משפטית בדבר מועד ההמצאה הנכון - טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור

השופטת נילי ארד

1.   ערעור זה מכוון נגד החלטתה של רשמת בית דין זה, השופטת לאה גליקסמן מיום 29.10.06 (בש"א 609/06) לפיה התקבלה בקשת המשיבה למחיקת הערעור בשל האיחור בהגשתו, ונדחתה בקשתן החלופית של המערערות להארכת מועד להגשת ערעור.

הרקע

2.   בית יוסף בע"מ (המערערת 1 - להלן: בית יוסף), הוא בית חולים גריאטרי סיעודי. גב' לאה רמון - המערערת 2,  הייתה במועדים הרלבנטיים להליך זה, המנהלת ואחת משלושת בעלי המניות של בית יוסף (להלן: המערערות).

המשיבה - גב' שרה חן עבדה כטבחית בבית יוסף החל ממועד קבלתה לעבודה ביום 12.7.80. במהלך שנת 1997 ביצעה מטלות נוספות כאם בית וקיבלה "תשלום עבור שעות העבודה הנוספות שהקדישה". מתחילת שנת 1998 ועד לפיטוריה, ביום 31.12.02 עבדה המשיבה בבית יוסף כאם בית וטבחית.

בתאריך 17.6.99 חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו: "שינוי תפקיד בבית יוסף בע"מ" בו הוסכם, בין היתר, על הגדלת היקף המשרה; אי תשלום שעות נוספות; השכר שישולם בגין "המשרה החדשה" יהיה 9500 ש"ח; כמו כן, נקבעה דרך חישוב פיצויי הפיטורים במקרה של הפסקת עבודה בנסיבות המזכות בפיצויי  פיטורים בזו הלשון:

"בגין התקופה בה עבדת כטבחית בלבד, מחודש יולי 1980 עד יום 31.12.97 לפי שכר בסך 4,500 ש"ח לחודש בתוספת החלק היחסי לאחוז הגידול בשכרך מינואר 1998 ואילך או לפי הצמדה למדד יוקר המחיה, בהתאם לבחירתך.

לתקופה מיום 1.1.98 ועד להפסקת עבודתך בחברה - בהתאם לשכרך האחרון.

החישוב לעיל נובע מהשינויים שחלו בהיקף משרתך במהות התפקיד ובגובה השכר מינואר 1998".

3.   תביעתה של המשיבה לתשלום יתרת פיצויי הפיטורים לפי שכרה האחרון, התקבלה על ידי בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט אילן איטח ונציגי ציבור גב' לאה לוי יפה ומר מילר עמירם ; עב 2026/03), תוך שקבע כי שולם לה שכר אחד במסגרת משרה אחת עבור שני התפקידים שביצעה כאם בית וטבחית. נדחתה טענת המערערות לפיה יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס עבודתה של המשיבה בשתי משרות נפרדות, שבכל אחת מהן מילאה תפקיד שונה. אי לכך, חייב בית הדין את המערערות לשלם למשיבה יתרת פיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתה, לפי שכרה האחרון, בסכום כולל של 84,474 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הפיטורים (להלן: פסק הדין).

המצאת פסק הדין

4.   פסק הדין ניתן ביום 4.6.06. במכתב מיום 6.6.06 שלח ב"כ המשיבה דרישה למערערות לתשלום החיובים שנפסקו בפסק הדין כשהם משוערכים למועד הדרישה. למכתב צורף העתק מפסק הדין כפי שפורסם  באתר האינטרנט של בתי המשפט, ללא חתימות המותב ובלי חותמת בית הדין (להלן: מכתב הדרישה).

      ביום 25.6.06 הומצא פסק הדין לב"כ המערערות על ידי בית הדין האזורי, ולב"כ המשיבה נעשתה ההמצאה ביום 8.6.06. בתאריך 10.7.06 הוגש פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה.

הבקשה למחיקת הערעור

5.   בתאריך 27.7.06 הגישו המערערות לבית דין זה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (עע 473/06). במענה ל"הודעה דחופה" שהגישה המשיבה ביום 9.8.06 על חלוף המועד להגשת הערעור ו בקשה למחיקתו על הסף, טענו המערערות כי פסק הדין הומצא להן כדין ביום 25.6.06 תוך שהסתמכו על פלט מחשב ממזכירות בית הדין לעבודה בדבר מסירת אישורי מסירה. לחלופין ומטעמי זהירות בלבד, הוסיפו המערערות וביקשו: אם "יקבע כי המסירה בוצעה במועד מוקדם יותר מבוקש להאריך המועד להגשת הערעור שכן הכלל הוא כי מועד קבלת פסק הדין מהערכאה המשפטית הוא המועד הקובע לתחילת מניין הימים לערעור".

       בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשה להארכת המועד להגשת הערעור, בשל כך שהוגשה באיחור ניכר "כבדרך אגב, לאחר שעברו 85 יום" ממועד המצאת פסק הדין למערערות ביום 8.6.06 ו"כאשר מדובר בפתיחת הליך חדש, כמו הגשת ערעור יש להחמיר עם הארכת המועד" [בשא 609/06].

החלטת הרשמת

6.      6.      הרשמת קיבלה את בקשת המשיבה ובהחלטה מיום 29.10.06 הורתה על מחיקת הערעור בשל האיחור בהגשתו. עיקר טעמיה היה באלה: המערערות לא הכחישו בתגובתן שפסק הדין, כפי שפורסם באתר האינטרנט של בתי המשפט, התקבל אצל בא-כוחן בתאריך ביום 8.6.06 במצורף למכתב הדרישה. לפיכך המערערות "ידעו על תוכנו המלא של פסק הדין כבר ביום 8.6.2006"; "כאשר אין ספק בנוגע לידיעה מלאה של בעל דין על פסק הדין או בנוגע להגשת הליך ערעורי, גובר 'כלל הידיעה'. לפיכך, כאשר מוכח כי בעל הדין ידע בפועל על החלטת בית המשפט שניתנה בעניינו ולא נקט בהליך ערעורי במועד, לא תתקבל טענתו כי השיהוי מוצדק, בשל אי המצאה כדין"; העובדה שעותק פסק הדין שהומצא למערערות הוצא מאתר האינטרנט של אתר בתי המשפט בהעדר חתימות המותב וחותמת פסק הדין אינה שוללת את נפקות הידיעה על תוכנו המלא של פסק הדין; המערערות לא טענו "שאין מדובר בעותק אותנטי של פסק הדין, או כי קיימים הבדלים בין נוסח פסק הדין שהומצא לב"כ המשיבות [המערערות שבפנינו - נ.א.] במצורף למכתב לבין נוסח פסק הדין הנושא את חתימות המותב וחותמת בית הדין, שהומצא על ידי בית הדין"; "יש לתת משקל לכך שכיום החלטות רבות של בית הדין מומצאות לצדדים באמצעות הדואר האלקטרוני או שרת הפקסים, כאשר אינן נושאות חתימות וחותמת"; פסק הדין שנשלח לב"כ המערערות הוצא מהאתר הרשמי של הנהלת בתי המשפט.

לפיכך, מניין הימים להגשת הערעור, החל ביום 8.6.2006, מועד קבלת ההודעה על תוכנו המלא של פסק הדין, ומשהוגש הערעור ביום 27.7.2006, איחרו המערערות את המועד.