מחלוקת בעניין סוג הביטוח שנעשה למערער 2 (ביטוח מנהלים, ביטוח חיים) ומחלוקת בעניין שיעור הפיצוי החודשי המגיע לו.

השופט י' מלץ: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים )כבוד
השופט י בזק(, שניתן ביום 13.7.89, ובו התקבלה תביעת המערערים בחלקה בלבד. מדובר
בתביעה לתגמולי ביטוח על פי פוליסה מסוג "ביטוח מנהלים".

העובדות

2. מר עדני )המערער 2; להלן - המערער( עבד כלחצן )מלאכת עיבוד כלי מתכת הדורשת כוח
פיסי רב( בחברה שהקים לצורך זה )המערערת 1; להלן - המערערת(. עובד של רואה החשבון,
שניהל את פנקסי החברה, הציע, שהמערער יפעל בשם המערערת ויבטח עצמו בחברת "סהר"
)להלן - המשיבה( ב"ביטוח מנהלים", כעובד של המערערת. יודגש, כי היוזמה הייתה של
רואה החשבון ושל עובדו, מר ניסטנפובר )להלן - הסוכן(. הסוכן איננו סוכן ביטוח מורשה
)עובדה שגם חברת הביטוח ידעה עליה(, ובית המשפט דלמטה אף קבע, כי אין לו כל מושג
בתחום זה מעבר לכל אדם רגיל. ב 4.9.83 מילא הסוכן טופס "הצעה לביטוח חיים", בו מוסר
בדרך כלל המבוטח את כל הפרטים הנחוצים לשם הכנת פוליסת הביטוח. המועמד לבעלות
הפוליסה הייתה המערערת, והמועמד לביטוח היה המערער. בטופס ההצעה רשמה פקידת המשיבה,
כי מדובר בתכנית ביטוח מסוג "מנהלים בע"ש" )בעלי שליטה(. בטורים )רובריקות( של
תקופת הביטוח ושל תקופת תשלום הפרמיות נרשם "גיל 65"; המערער היה אז בן 50. בטור של