מחלוקת בעניין חבות חברת ביטוח לפצות את המשיבה בגין דליקה שפרצה בדירתה, עקב הטענה כי המשיבה הציתה בזדון את האש

השופט צ' א' טל:

המערערת הוציאה פוליסה לביטו דירתה של המשיבה מן הסוג הקרוי אצלה "ביטוח מושלם
לדירה", הכולל גם ביטוח מפני אש.

ביום 14 במאי 86, לפנות בוקר, נפלה דליקה בדירת-הגג הדו-קומתית של המשיבה וכילתה
חלק מן הדירה העליונה ותכולתה. ערך הנזק המוסכם היה 50 אלף ש"ח. אולם המערערת סירבה
לפצות את המשיבה על הנזק, בטענה שהמשיבה היא ששילחה את האש בדירה.

בית משפט קמא )כבוד השופט א' ריבלין( שקל את חוות הדעת של שני המומחים, מומחה מכל
צד, ואת העובדות המצביעות לכאן ולכאן, ובא לכלל מסקנה שכפות המאזניים שקולות ואין
הוא יכול להעדיף ראיות ההגנה על ראיות התביעה. לפיכך פסק לטובת המשיבה. מכאן
הערעור.

2. הערעור נראה כערעור על קביעות שבעובדה. אבל לאמיתו של דבר אין מתבקשת כאן
התערבות במימצאים שבעובדה אלא במסקנות, במשקל ובאיזון שמצא בית משפט קמא בין
העובדות המצביעות על שילוח אש בזדון בידי המשיבה ובין אלה השוללות לכאורה מעשה הצתה