מחיקת תביעה בעקבות הפרות מרובות של החלטות שיפוטיות

1.         החלטתי למחוק את התביעה בעקבות הפרות מרובות ונשנות של החלטות שיפוטיות ותקנות סדרי הדין.

2.         (א) התובע, שהוא תושב אוסטרליה, הוא החותן של הנתבעת: בנו, בעלה של הנתבעת, נפטר ביום 2005...

            (ב) מתנהלים בין הצדדים הליכים גם באוסטרליה.

3.         (א) נושא התביעה: דירה ברחוב  ה'..... ירושלים, אשר רשומה ע"ש התובע.

(ב) התובע טוען שהנתבעת היתה לא יותר מאשר בת רשות בדירה, ולמרות דרישותיו של התובע שהנתבעת תפנה את הדירה, היא סירבה לעשות כן.

(ג) הנתבעת טוענת כי על סמך התחייבותיו של התובע, היא זכאית להירשם כבעלת הדירה, ולחלופין, לכל הפחות, יש לה רשות בלתי הדירה לשהות בדירה.

4.         (א) יחד עם כתב הגנה, הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף בש"א 52260/08.

(ב) בין היתר נטען שתצהירו של התובע מיום 12.1.08, מתיימר לתמוך בכתב התביעה, אשר כולל התייחסות למכתב ששלח עו"ד קדמי לנתבעת, 8 ימים לאחר מכן, ביום יג' שבט תשס"ח  20.1.08, כך שההצהרה כי האמור בכתב התביעה אמת, איננה נכונה.

5.         (א) התקיים קדם משפט , אליו התייצב התובע , ביום יז' אלול תשס"ח 17.9.08.

(ב) בין היתר דנתי בבש"א 57049/08, בקשת הנתבעת לחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאות. הבקשה התבססה על העובדה כי הנתבע מתגורר בחו"ל,  וכי התובע לא ציין בכתב תביעתו את כתובתו.

6.         לאחר דיון בבקשות וטענות הצדדים ניתנו החלטות כדלהלן:

(א) על אף הפגמים החמורים בכתב התביעה, ובכלל זה הבעיה עם התצהיר ואי ציון כתובתו של התובע בניגוד לתקנה 9 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן התקנות) והעדר תצהיר התומך בכתב התביעה בניגוד לתקנה 258 ח' לתקנות, קבעתי כי פגמים אלה:

"ניתן לרפא, והסעד המבוקש של סילוק על הסף אינו מתאים".

 לכן הוריתי כי תוך 15 יום יוגש כתב תביעה מתוקן. עוד חייבתי את התובע בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ והוספתי: 

"אם ב"כ הנתבעת יראה לנכון לתקן את כתב הגנתו, יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מהמצאת כתב התביעה המתוקן לידיו".

(ב) דנתי בבקשה לערובה להוצאות, וציינתי כי הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד, על אף הטענה כי היא זכאית להירשם כבעלת הדירה. ציינתי גם כי לא הוגשו מסמכים תומכים לטענה זו בכתב ההגנה. הפניתי גם לסעיף 8 לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 וסעיף 5 לחוק המתנה התשכ"ח - 1968  לענין חזרה ממתנה. ציינתי גם  כי הטענה בדבר מתן רשות ללא הגבלת זמן מצריכה רמה גבוהה של הוכחה.

            וכך הוספתי:

"אכן על פי הפסיקה, עצם היותו התובע תושב זר, אינו מחייב בהכרח מתן צו לערובה להוצאות, אך לאור ההתנהלות הבאה לידי ביטוי בהחלטה הקודמת, יש אכן לחייב את התובע במתן ערובה להוצאות הנתבעת, והפקדה או ערבות בנקאית ע"ס 20,000 ש"ח" .

            עוד הוספתי: