מחיקת בקשה לנקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט

בפני בקשה לנקוט נגד המשיב בהליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

המשיב הוא אפוטרופוס על אביו החסוי, מר א.ג.

א.         ביום 17.2.05, ניתן פסק דין למזונות בתביעתה של  המבקשת (אשת החסוי) נגד החסוי.

ב.         ערעור שהוגש על פסק הדין נמחק, כך שפסק הדין הפך חלוט.

ג.          לטענת המבקשת נמנע המשיב לשלם את המזונות שנפסקו לה בפסק הדין, תוך שהוא טוען שאין לחסוי ממה לשלם.

ד.         הליכים בלשכת הוצל"פ לגביית המזונות לא הביאו לגביית מלוא חוב המזונות, שכן, לטענת המבקשת, דאג המשיב להעביר את הכספים מחשבונותיו של החסוי למקום אחר.

ה.         המשיב חולק על טענות המבקשת וטוען שאין בידו כספים. לטענתו,

            לא ניתן למלא את פסק הדין של בית המשפט מפני שאין בידי החסוי הכספים למלא את פסק הדין וכי טעה בית המשפט בחייבו את החסוי בסכום המזונות.

ה ה כ ר ע ה

א.         תביעה  נגד המשיב אישית ולא כאפוטרופוס של החסוי איננה יכולה להעשות על דרך בש"א, במסגרת התמ"ש שבו התנהלה תביעת המזונות של המבקשת נגד החסוי. הליכים נגד האפוטרופוס אישית צריך שיינקטו ישירות נגדו בתביעה נפרדת. במקרה כזה יש לשקול האם יש לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה.

ב.         אפילו היתה מוגשת תביעה נגד המשיב והמשיב היה מחוייב אישית בתשלום חוב המזונות, שהיה עליו לשלם עבור החסוי ולא שילם, היה לנו ענין בפסק דין כספי נגד המשיב. הדרך לגביית הכספים מהמשיב היתה על דרך נקיטת הליכי הוצל"פ נגדו ולא על דרך הליך על פי פקודת בזיון בית המשפט. בית המשפט העליון כבר קבע, כי הליך הביזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני מאחר, שהסנקציה בעקבותיו - קנס או מאסר - עשויה להיות קשה ופוגעת ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו. בית המשפט העליון חזר והדגיש, פעמים מספר, כי השימוש בכלי אכיפתי זה, שפגיעתו עשויה להיות קשה, צריך להיות מוגבל רק למקרים מתאימים וכי אין להיזקק להליכי ביזיון בית המשפט כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית (ראו ע"פ 519/82 גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד ל"ז (2) 187, 192; רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום ואח' (לא פורסם)); עפ 517/06 בעז מנור נ' KPMG  INC, המאגר המשפטי הישראלי נבו הוצאה לאור בע"מ, עמ' 5).

ג.          גם לא מצאתי באסמכתאות המשפטיות שהגישו ב"כ הצדדים מענה לשאלה שהוצגה בפניהם בהחלטה מיום 12.3.06: מכח מה מוסמך בית משפט זה לחייב את המשיב אישית בתשלום החיוב שהוטל על החסוי, בנסיבותיו של התיק דנן. 

ה.         אני דוחה את טענות ב"כ המשיב המתייחסות לעצם החיוב שבפסק הדין. לא היה מקום להעלותן בטענותיו, שכן, כאמור, פסק הדין הפך חלוט.

המורם מהמוטעם והמקובץ הוא שאני מוחק  את הבקשה. בנסיבות שפורטו לעיל אין צו להוצאות.

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.

ניתן היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006) בהעדר  הצדדים.

קלדנית:ד.ש.