מחולה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 29.11.11 למשך 60 יום לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

המבקש עתר לביטול ההחלטה וובקשתו טען כי התאונה אינה באשמתו וכי המשך נהיגתו אינו מסוכן.

בדיון בפניי טען ב"כ המבקש טענות בדבר היעדר שדה ראיה במקום, טענה אותה העלה המבקש בעת חקירתו במשטרה.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

מעיון בנסיבות עולה כי המבקש הגיע לצומת עם כביש ראשי, כאשר בכיוון נסיעתו תמרור עצור. בין רכבו של המבקש והרכב המעורב אירעה התנגשות כך שרכבו של המבקש נפגע בצד שמאל של החזית ואילו הרכב האחר נפגע בצד ימין של החזית.

מעיון בחומר לא מצאתי עדות של עדי ראייה, כך שבשלב זה קיימות שתי גרסאות: גרסת המבקש לפיה עצר את רכבו וכאשר ביקש להתקדם מעט בגלל היעדר שדה ראייה אירעה התאונה וגרסת הנהג המעורב לפיה ""פתאום בא אוטו מצד ימין על הכנף הקדמית הימנית שלי... פעם ראשונה ראיתי אותו על האוטו שלי".

לפי בדיקת הבוחן קיים מקו הצומת שדה ראייה של 60 מ' לאחור, בלא שהנהג הממתין ליד התמרור ייאלץ להיכנס לתוך הצומת.

מהאמור לעיל עולה כי לכאורה אירעה התאונה עקב אי ציות המבקש לתמרור, ובעיית שדה הראייה במקום, אינה מכרעת.

לגבי המסוכנות, המדובר בנהג חדש אשר בוודאי לא ניתן ללמוד מעברו הנקי דבר על דרך נהיגתו.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל, את הראיות לכאורה כי התאונה אירעה באשמת המבקש, את בעיית שדה הראייה ואת ההלכות כי מן הראוי להטיל לפחות "תקופת צינון" על מי שגרם לתאונת דרכים, לא מצאתי פגם בהחלטת הקצין לפסול את רשיונו של המבקש.

יחד עם זאת, בנסיבות מצאתי לנכון לקצר במעט את תקופת הפסילה ולהעמידה על 40 יום בלבד.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 40 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: