(מחוזי) 63/15ח/XXX טור' רן לייזרוביץ נ' התובע הצבאי הראשי

1. המערער משיג על העונש שנגזר לו בבית הדין קמא, אחר שהורשע על-פי הודאתו בעבירה שעניינה היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. כעולה מפסק דינה של הערכאה קמא, המערער נעדר מיחידתו לתקופה של 350 ימים, היעדרות שהסתיימה עם מעצרו.
2. בית הדין קמא קבע כי היעדרותו של המערער נובעת, ביסודו של דבר, מהחלטתו שלא לשרת. כן ניתנה הדעת לכך שהמערער נעדר במהלך מערכת "צוק איתן" – "בעיתוי בו עסוקה המדינה בלחימה". בנסיבות אלה קבעה הערכאה קמא מתחם ענישה הנע בין מאה ושמונים ועד מאתיים וארבעים ימי מאסר. בשים לב לעברו המכביד בעבירות דומות ואחר שבית הדין שקל את נסיבותיו האישיות כפי שהשתקפו במסמכי ת"ש שהוגשו, נגזרו למערער מאה ותשעים ימי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונש מאסר מותנה. בית הדין הורה כי עונש מאסר מותנה בן ארבעים וחמישה ימים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער בשל היעדרות קודמת, יופעל כולו באופן חופף לעונש שנגזר כאמור.
3. המערער עתר להקלה בעונשו. נטען כי היעדרות זו, כמו גם היעדרויותיו בעבר מקורן במצבו הנפשי, כמפורט במסמכים שהוצגו לערכאה קמא. עוד נטען כי ועדת התאמה לשירות, בפניה הובא המערער לפני היעדרותו נשואת הערעור, המליצה על פיטורו מהשירות, וכי מפקד מיטב דחה המלצה זו, בלא ששקל כראוי את מכלול הנסיבות. הוטעם כי מצבו הנפשי של המערער התדרדר ובמהלך ההיעדרות הנדונה עשה ניסיון אובדני.
4. להשקפת המערער בשל גילו הצעיר ומצבו הנפשי הקשה, ראוי היה ליתן את הדגש בענישתו על שיקולי השיקום המצדיקים סטייה לקולה ממתחם הענישה. עוד צוין כי אין ליתן משקל לעיתוי תחילת ההיעדרות במהלך מערכת "צוק איתן", שכן בית הדין קמא קבע במפורש שהמערער לא נעדר כדי להימנע מלהשתתף בלחימה. לפיכך עתר המערער להקלה בעונשו, באופן שהמאסר הממשי יועמד על ימי מעצרו עד כה, משך כשלושה חודשים בקירוב.
5. התביעה הצבאית עתרה לדחיית הערעור. נטען כי העונש שנגזר למערער אינו נוטה לחומרה, בשים לב להפעלה בחופף של עונש המאסר המותנה בן ארבעים וחמישה ימים ולכך שהמערער אף ריצה עונש מאסר בגין עבירה נוספת, בעת שהיה עצור בגין התיק הנדון. הוטעם כי המערער נעדר במהלך מערכת "צוק איתן", נסיבה הצובעת באור מחמיר את ההיעדרות, וכי עברו מכביד – לחובתו שלוש היעדרויות קודמות, כשבגין האחרונה שבהן הועמד לדין בפני בית דין צבאי.
6. התביעה הדגישה כי בהיבט הנפשי המערער נמצא כשיר לשירות ולא פוטר מהשירות על רקע זה, אלא אך בשל חוסר רצונו לשרת, והיעדרויותיו החוזרות ונשנות.

דיון והכרעה

7. המערער נעדר מהשירות הצבאי זו הפעם הרביעית, כשהליך משפטי קודם בפני בית דין צבאי לא הרתיעו מלשוב על העבירה מקץ זמן קצר. מישכה של ההיעדרות הנדונה, ארוך, כמעט שנה תמימה, והיא החלה בעיצומה של מערכת "צוק איתן" כשהצבא כולו נתון בלחימה ונדרש למלוא כוחו. דווקא בעת רגישה כזו בחר המערער להיעדר ונמנע מלתרום את חלקו. היעדרות זו הסתיימה רק עם מעצרו ולא בהתייצבות יזומה מטעם המערער.
8. עיון במסמכים הרפואיים בעניינו של המערער תומך במסקנת הערכאה קמא לפיה היעדרויות המערער נעוצות, בעיקרו של דבר, בחוסר רצונו לשרת. כך גם מסר המערער לוועדת אי התאמה בפניה התייצב.
9. כידוע, תתערב ערכאת הערעור בענישה שנגזרה בערכאה הדיונית רק במקום בו נפלה סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 10.6.2014)). הענישה שנגזרה למערער בנסיבות שפורטו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת, ואין בה כל חומרה המצדיקה את התערבות בית הדין זה (ראו לדוגמא: ע/11/12 טור' צפר נ' התובע הצבאי הראשי (2012), ע/38/13 התובע הצבאי הראשי נ' טור' עוזיאל (2013)). אדרבא, בית הדין קמא גזר למערער עונש הקרוב לסיפו התחתון של מתחם הענישה שקבע, ואף הורה כי עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו ירוצה כולו בחופף, על אף שצבירת עונש המאסר המוטל לזה שהופעל היא ברירת הדין הרגילה בהיעדר החלטה אחרת של בית הדין (ראו סעיף 33(ד) לחוק השיפוט הצבאי).
10. נוכח האמור לא מצאנו עילה להתערבותנו בענישה שנגזרה למערער, ודין הערעור לפיכך, להידחות. פסק דינה של הערכאה קמא יעמוד אפוא, בעינו.

ניתן היום, ה' בחשוון התשע"ו, 18 באוקטובר 2015, בפומבי ובמעמד המערער ובאי כוח הצדדים.