מזרחי נ' רפאלוב

פסק דין

זוהי תביעה בגין סכסוך בין לקוחה לעורך דין בעניין שכר טרחה. התובעת טוענת שעורך הדין חייב אותה בשכר טרחה בלתי ראוי, ונותר חייב לה כספים שונים. עורך הדין הסביר שהעניין הובא בפני ועדת שכר טרחה של לשכת עורכי הדין, נדון והוכרע והוא קיים את הוראות הועדה. מעיון במסמכים עולה שלאחר שלשכת עורכי הדין ביררה את המחלוקת שבין הצדדים, נותרה עוד יתרה לתשלום על ידי הנתבע. יתרה זו שולמה פרק זמן קצר לאחר שלידי עורך הדין הגיעה ההכרעה הסופית של הלשכה, אך בינתיים הוגשה התביעה על-ידי התובעת לבית משפט זה. מכך יוצא, שהמחלוקת המהותית שבין הצדדים כבר הוכרעה ונדונה בפורום אחר. מה שעמד על הפרק במועד הגשת התביעה, היה עוללות של אותה התדיינות, ובינתיים (ובמהירות סבירה) כבר שולמו הכספים על פי הכרעתה של לשכת עורכי הדין. בדיון התלהטו הרוחות והתובעת אשר הסתייעה בשני אחיה, חזרה והעלתה את טענותיה הכלליות, באשר לשכ"ט עו"ד שבו חויבה. נוצרה סיטואציה לא ראויה שבה התובעת, נכה בת 84, מעידה על עצמה את מגבולותיה ואת קשיי ההבנה שלה, ואחיה, התומכים בה, מטיחים בנתבע טענות חריפות ביותר. כל זה נעשה בהתעלם מכך, שהמחלוקת שבין הצדדים, נדונה והוכרעה בפורום מתאים אשר יש לו גם קישורים מקצועיים ייחודיים וגם הוסמך לכך על ידי הצדדים. בנסיבות אלה, איני מוצא מקום לחייב את הנתבע בפיצוי לתובעת בשל "עוגמת נפש" שנגרמה לה עקב הסכסוך ביניהם (אשר הכרעתו על ידי לשכת עורכי הדין בוודאי שלא משקפת קבלת עמדתה של התובעת דווקא), וגם לא בהוצאות הצנועות של הגשת התביעה לבית משפט זה.

לפיכך, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן לבקש רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בת"א.

ניתן היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: