מזרחי נ' סבג שבו ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 19.1.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של אופנוע מ.ר. 7889373 (להלן: "האופנוע").

הנתבעת היתה במועדים הרלבנטיים הנהגת ברכב מ.ר. 8187323 (להלן: "רכב הנתבעת"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 19.1.12 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי של האופנוע לבין רכב הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי נסע ברי' יצחק קריב בירושלים בנתיב הימני. רכב הנתבעת אשר נסע בנתיב השמאלי בכביש ביצע פנייה פרסה ותוך כדי ביצוע הפניה סטה ימינה לעבר נתיב נסיעת האופנוע ופגע בו לאורך כל צדו השמאלי.

גרסת הנתבעת לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתה, נסעה בתיב השמאלי בכביש ובהגיעה למקום אשר מאפשר לה ביצוע פניית פרסה שמאלה, עצרה את רכבה והמתינה עד אשר הנתיב ממולה יהיה פנוי מכלי רכב. בעת היות הנתבעת במצב עצירה, הגיע האופנוע ופנה ברכבה בצדו הימני אחורי.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע, חברתו של התובע והנתבעת. התובע העיד כי נסע בנתיב הימני בכביש במהירות נמוכה, כאשר לפתע הגיע הנתבעת אשר ביצעה פניית פרסה שמאלה תוך כדי נסיעה וסטתה ימינה לעבר נתיב נסיעתהאופנוע ופגעה בו בצדו השמאלי עם החלק הקדמי ימני של רכבה. חברתו של התובע, אשר נסעה על האופנוע כשהיא יושבת מאחורי התובע, העידה אף היא כי הנתבעת סטתה ימינה לעבר נתיב נסיעת האופנוע ופגעה בו לאורך צדו השמאלי כאשר אף רגלה של חברתו של התובע נפגעה.

מנגד, העידה הנתבעת כי נסעה בנתיב השמאלי, כאשר היא מבקשת לבצע פניית פרסה וטרם ביצוע הפנייה עצרה את רכבה והמתינה שהתנועה בכיוון הנגדי תאפשר לה לבצע את הפנייה בבטחה. אז שמעה לפתע חבטה בצדו הימני אחורי של רכבה.

ראשית, אציין כי גרסת הנתבעת היתה אמינה עלי ואי מבכרת את גרסתה על פני גרסת התובע וחברתו. כך גם מתמונות המקום שהוצגו בפני על ידי הצדדים עולה כי הנתיב השמאלי בו נסעה הנתבעת רחב דיו ועל כן לא ברור מדוע היתה התובעת צריכה לפנות ימינה על מנת לבצע פניית פרסה, כך שגרסת התובעים בעניין זה אינה הגיונית. רכבה של הנתבעת אף לא נפגע בצדו הימני קדמי, מה שתומך בגרסת הנתבעת כי לא פגעה באופנוע עם צדו הימני קדמי של רכבה. עוד יצוין, כי התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי בצירוף תמונות נזק של רכבו, כך שלא ניתן ללמוד במדויק על מיקומי הנזקים באופנוע לבד מהעובדה שהנזקים נגרמו לאורך צדו השמאלי של האופנוע, עובדה שמתיישבת גם עם גרסת הנתבעת כי כי האופנוע "שפשף" את צדו הימני האחורי של רכבה.

לאור האמור, אני קובעת כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי התאונה נגרמה באשמת הנתבעת ועל כן אני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין, איני מחייבת את התובע בהוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.