מזרחי נ' מועצה אזורית גלבוע

החלטה

1.המבקשות – התובעות הן עובדות סוציאליות, והן עובדות במחלקת הרווחה של המשיבה - הנתבעת מס' 1, מזה כעשור.

בתביעותיהן עותרות התובעות לחיו הנתבעת לשלם להן הפרשי שכר שונים הנובעים מחישוב שלדידן נעשה באופן שגוי, באשר לדרגתן וויתקן, אי תשלום תוספות שכר שונות להן הן זכאיות, והפרשות בחסר לקרנות, וכן פיצוי בגין התנכלות ממנה הן סובלות, לטענתן, מאז שהחלו לדרוש את המגיע להן.

2.המבקשות הגישו בקשה לגילוי ועיון במסמכים שונים, שלאחר דיון בפני בית הדין צומצמה במשהו, וביקשו גם צו אשר יחייב את משרד הרווחה להעביר להן מסמכים שונים.

לטענת המבקשות, משרד הרווחה, הן סניפו הראשי שבירושלים והן סניף חיפה שלו, לקחו חלק פעיל במגעים ביניהן לבין המשיבה מס' 1, המועצה, ואף הורו לנתבעת במספר הזדמנויות לשלם להן את הרכיבים מושא התביעה.

עוד טענו, כי חלק משכרן תוקצב ע"י משרד הרווחה, והיו תקופות בהן קיזז המשרד מהכספים שהיו מיועדים ממנו למועצה בשל אי העברת כספים שהיו מיועדים לתובעות – ליעדם.

המבקשות הפנו לנסיבות מוגדרות שבמסגרתן הופקו המסמכים שלדעתן קיימים, בגדר תיעוד לדיונים/התכתבויות שנערכו בין גורמים מוסמכים הנוגעים לעבודתן ולזכויותיהן.

3.המשיבה מס' 1, המועצה, הודיעה על התנגדותה לבקשה, וזאת מהטעמים הבאים –

א.עיקר המסמכים המבוקשים נוגעים לזכאות מי שמכהנת כפקידת סעד לחוק נוער לשעות כוננות, אלא שמבין שתי המבקשות רק הגב' מזרחי מכהנת בתפקיד זה.

ב.חלק מהמסמכים שמבוקשים – היה על המבקשות לנסות לקבלם שלא באמצעות צוים שיופנו למדינה, ואף לגבי חלקם אין וודאות שהם קיימים.

ג.חלק מהמסמכים נמסרו למבקשות ע"י המשיבה, ואין הצדקה להורות למדינה למסור אותם שוב למבקשות, וגם אין כל הצדקה לגרור את המדינה להתדיינות שבין הצדדים.

ד.חלק מבקשה מנוסחת באופן כוללני מדי, ועדיין אין בה די מיקוד.

ה.ככלל – מדובר במסע דיג של ראיות שלא הוכחה הרלבנטיות שלהן לענייננו.

4.הדין החל -

לא מכבר נאמרו ע"י בית הדין הארצי לעבודה הדברים הבאים, מהם עולה כי ככלל, ינקוט בית הדין בגישה של מתן יד רחבה בהענקת סעד של גילוי ועיון במסמכים, וזאת בהתאם לעקרונות היסוד שדלקמן –

"נקודת המוצא, עליה אין חולק, היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן – עניין עוז; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005).

חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן – עניין מכתשים).

15. השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא לפיכך שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006).

16.ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה – דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010). מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק)."

(ראו, עע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (פורסם בנבו, 27.01.2011).