מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זהו פס"ד בערעור על וועדה רפואית מיום 4/3/12 אשר קבעה את נכותו הרפואית של המערער בניכוי מצב קודם.

הרקע לערעור:

א.המערער נפגע בתאונת עבודה, עת הרים שני מחשבים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

ב. הוועדה הרפואית לעררים קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 15% בגין חבלה בצוואר ו-10% נכות בגין החבלה בעמוד שידרה מותני.

ג.הוועדה ניכתה מאחוזי הנכות שנקבעו למערער 5% נכות בגין מצב קודם בצוואר, ו-2.5% בגין מצב קודם בגב.

טענות ב"כ המערער:

א. המערער אכן התלונן בעבר על כאבים בגב התחתון ובצוואר, אולם רופא כלל לא מצא מקום להפנותו לרופא אורטופד. בדיקות שעבר הצביעו על ממצאים תקינים, וממילא מצבו עובר לתאונה לא הצדיק מתן נכות כלשהו.

ב.הועדה ניכתה למערער שליש מאחוזי הנכות שנקבעו לו בגין הצוואר ורבע מאחוזי הנכות שנקבעו לו בגין הליקוי בעמוד השדרה המותני, וזאת מבלי להפנות לסעיפי הליקוי הרלוונטיים שאמורים היו להקנות לו אחוזי נכות לפני התאונה. כל שהועדה עשתה היה לציין כאבים עליהם התלונן המערער בפני רופא המשפחה שטיפל בו, וידוע כי הכאבים שלעצמם אינם מעניקים אחוזי נכות. יש צורך בהגבלה בתנועה כדי לזכות באחוזי נכות אורטופדיים.

ג. ע"פ ההלכה הפסוקה (דיון נג/46-01 מרגוליס יצחק – המוסד פד"ע כו, 364,366) (להלן: הלכת מרגוליס) "אם הוכרה התאונה כתאונת עבודה אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה התואמים את סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו סעיף... הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנית בתשובה לשאלה: אילולא נבדק המבוטח על ידי הוועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור הנכות שהיה נקבע לו בטרם התאונה משיעור נכותו הכולל".

ד. עוד נקבע בפסיקה (דיון נא/133-99 דניאל פצ'י – המוסד, פד" כב 532, 534) כי בעריכת חשבון עו"ש "מחייבים את החשבון באחוזי הנכות שהיו לנפגע לפני הפגיעה ומזכים את החשבון באחוזי הנכות שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו על ידי הוועדה. ההפרש ביניהם הוא הנותן את דרגת הנכות עקב הפגיעה"

ה.לאור זאת מבקש ב"כ המערער כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים אשר תשוב ותבדוק האם הייתה בעניינו הצדקה לנכות מצב קודם בשים לב לפסיקה דלעיל.

טענות ב"כ המשיב:

א. הוועדה מציינת באופן מפורט מספר רב של תאריכים של מסמכים רפואיים העוסקים בעברו הרפואי של המערער הן בגב (לומבגו) והן בצוואר (כאבים מקרינים ליד) . הועדה מציינת את סעיף הליקוי בגינו היא סבורה כי יש לנכות מצב קודם.

ב.הועדה מילאה אחר הלכת מרגוליס ונימקה כדבעי את הניכוי לגבי מצב קודם, והערעור עוסק בשאלה רפואית אשר אין בית הדין מתערב בה שכן הועדה קבעה ע"פ שיקול דעתה המקצועי כי בגין הליקויים המופיעים בתיקו הרפואי של המערער, יש לנכות על חשבון מצב קודם.

דיון:

א.אכן הלכת מרגוליס קובעת כי "אם הוכרה התאונה כתאונת עבודה אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה התואמים את סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו סעיף".

ב.ב"כ המשיב המציא לבית הדין מסמכים המעידים על בעיה ממושכת בנושא הגב והצוואר, וכי המערער אובחן בעבר כמי שבסובל מלומברגו, כאבי גב חזקים וכן מ-TORTICOLLIS , ו – CERVICALGIA. מתוך המסמכים שהוצגו ושעמדו בפני הוועדה ניתן ללמוד כי התובע אכן טופל על ידי רופאיו במשך שנים בתחומים אלה (אם כי לא רק), ואף נשלח לטיפולי פיזיוטרפיה, ואף קיבל מדי פעם תעודות מחלה בשל אי יכולתו לעבוד.

ג.מפרוטוקול הדיון של הוועדה, עולה, שהוועדה עיינה בכרטיס קופת חולים וכן בתוצאות בדיקה של C.T. עמוד שדרה מותני, ובדיקת EMG. הוועדה אכן ראתה את שלל המסמכים המעידים על קיומה של בעיה קודמת. הוועדה ציינה תאריכים של מסמכים רפואיים העוסקים בעברו הרפואי של המערער הן בגב והן בצוואר. הוועדה ציינה עוד כי אין עדות לנזק משמעותי בעמוד שדרה מותני אך יש כן שינויים ניווניים באזור LS-S1. כיון שהתאונה ארעה באותם אברי גוף – צוואר וגב, וקבעה כי יש שינויים ניווניים במס' גבהים – הרי שבכך די כדי לקבוע כי יש מקום להפחתה עקב מצב קודם, ובכך ענתה על דרישות הלכת מרוגליס דלעיל.

ד.יצויין עוד כי על פניו, הוועדה בדקה את המערער באופן יסודי, וחוות דעתה מפורטת ומנומקת. לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות של בית הדין.