מזרחי ואח' נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופטת מי-טל אל- עד קרביס) מיום 22/1/12 בתיק 01/08/0005032 ולפיה נדחתה בקשת המערערים ליתן צו מניעה זמני המונע את הריסת המבנים אשר פורטו בבקשה וזאת עד לדיון שיתקיים.

2.ביום 2/9/10 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים ביחס למערערים ולמחזיקים נוספים וזאת בנוגע להריסת מבנים בכפר שלם אשר נבנו ללא היתר.

החלטה זו היא חלוטה וזאת לאחר שנדחה ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בעפ"א 45297-09-10 ורשות ערעור פלילי לבית המשפט העליון נדחתה אף היא. (רע"פ 567/11 מזרחי נגד מדינת ישראל).

אין חולק על כך, שמדובר בהחלטה חלוטה וכך גם ציין ב"כ המערערים – המבקשים בבקשה אשר הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים ביום 29/12/11.

3.בבקשה טען, כי כאשר הגיעו פקחי המשיבה לבצע את ההריסה על פי פסק הדין, ולאחר שכבר בוצעה הריסה של מספר מבנים, הסתבר, כי קיים פער מהותי ודרמטי בין מידות וחלקי מבנים בשלושה מבנים אשר מיועדים להריסה על פי התשריט שצורף לבקשה בגינה ניתן פסק דין, לבין המידות והמבנים בשטח.

בבקשה נטען, כי פקחי המשיבה הם אלו ששמו ליבם לפער ולאי ההתאמה ועל כן מיוזמתם עצרו את ההריסה המתוכנת לגבי שלושת המבנים הללו.

על כן, טענו המבקשים – המערערים, כי ללא מדידה עדכנית על ידי מודד מוסמך והתאמת תוצאות המדידה לתשריט, לבקשה, ולהוראות פסק הדין הנשענות על התשריט, לא ניתן יהיה להמשיך בביצוע פסק הדין כלשונו וכוונתו.

4.המשיבה הגיבה לבקשה וטענה, כי היא מתנגדת לה. בירור שנערך עם מדור הריסות העלה, כי ביצוע צו ההריסה הופסק באמצע אך לא מהסיבות שפורטו על ידי המבקשים – המערערים. חלק מהמבנים נהרס שכן היה מדובר בהריסה בהסכמת הבעלים וללא צורך בליווי משטרתי, והמבנים שנותר לבצע את ההריסה לגביהם הם מבנים מאוכלסים ובכללם 3 המבנים נשוא הבקשה אשר הוגשה לבית משפט קמא, ולגביהם יש צורך בסיוע משטרתי וכאשר יתקבל הסיוע המשפטי, ניתן יהיה להמשיך בביצוע הצו.

5.כב' השופטת בהחלטתה המנומקת מיום 22/1/12 דחתה את הבקשה.

ציינה, כי טענות המבקשים – המערערים הן טענות בעלמא. בבקשה הקודמת אשר הגיש המבקש מזרחי בחודש נובמבר 2011 הוא לא טען כלל כנגד אי התאמה ביחס למבנים כאלה ואחרים בהם הוא מחזיק.

באשר לטענה כי מבנה אחר אשר זוהה על ידי המפקחים כמבנה מס' 4 נקבע, כי חזקה על המשיבה שהיא לא תבצע הריסה אלא בהתאם לצו ולתרשים ומדבריה עולה, כי המבנים ניתנים לזיהוי ולא חל לגביהם כל שינוי מהמועד בו אושר הצו לביצוע ודברים אלו יפים גם לגבי מבנה מס' 1.

נקבע, כי: "עיכוב הצו בנסיבות אלו ועריכת מדידות חדשות ישרת אך את המבקשים החפצים להמשיך ולהחזיק במקרקעי הציבור בניגוד לדין, ויחטא למטרת הצו".

6.ב"כ המערערים טוען, כי מאחר שגילוי אי ההתאמה הוא פרי יוזמת הפקחים של המשיבה, ולא בעקבות יוזמת מי מהמערערים, הרי שהיה מקום לברר את העניין בירור קצר וענייני בבית משפט קמא באמצעות העדת הפקח שנכח במקום וזיהה את אי ההתאמה, ואי בירור ותיקון המדידה יגרום להריסת מבנים שלא כלולים בצו.

ב"כ המערערים טען, כי בתגובה אשר הוגשה על ידי המשיבה לבית משפט קמא, לא הוכחשה העובדה שהפקחים מטעמה הם אלו שעצרו את ההריסה לאור אי ההתאמה.

7.ב"כ המשיבה מבקשת לדחות את הערעור ונסמכת על החלטת בית משפט קמא ומדגישה, כי ביצוע הצו לא הושלם לא מהטעמים שצוינו על ידי המערערים (גילוי אי התאמה) אלא מהסיבה ולפיה היה צורך בסיוע משטרתי, וכאשר יינתן סיוע משטרתי, יושלם ביצוע הצו.

8.עיינתי בטיעוני הצדדים ובתיק בית משפט קמא, והגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א)בבקשה אשר הוגשה לבית משפט קמא נטען, כי פקחי המשיבה הם אלו שגילו את אי ההתאמה. לא צוין שמו של פקח זה או אחר.

המשיבה בתגובתה הכחישה במפורש שביצוע צו ההריסה הופסק מהטעמים אשר צוינו בבקשה וציינה, כי ביצוע הצו הופסק רק בשל העובדה שהיה צורך בליווי משטרתי לצורך הריסת המבנים שנותרו. (המבנים שהריסתם בוצעה בפועל הם אורוות וסככות אשר נהרסו בהסכמת הבעלים ולא היה צורך בליווי משטרתי לצורך ביצוע ההריסה).

ב)כאשר קיים פסק דין חלוט המתבסס על תשריט ספציפי וידוע, אכן חזקה על פקחי המשיבה שהם יבצעו את הצו כפי שנקבע בפסק הדין ולא יהרסו מבנה שאינו כלול בו.