מזרחי

החלטה

1.המבקש הגיש בקשה להשפט על הודעת קנס שקיבל בגין עבירה של העסקת עובד זר (הודעת קנס מספר 2012-002588, עבירה מ- 12.2.12, ע"ס 5,000 ₪, בניגוד לסעיפים 1 ד' ו- 2 (ב) (3) לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 ("הקנס; "החוק").

בהתאם להחלטות שניתנו הגיש המבקש ביום 6.2.13 הנמקותיו –

לעובד הזר היה אישור עבודה בתוקף, הועסק אצלו יום אחד בלבד, היה מקום ליתן אזהרה, משזו פעם ראשונה שהעסיק עובד זר, העסק היה בתקופה הרלבנטית בתחילת דרכו, הוא מפרנס יחיד למשפחה בת 4 נפשות והקנס יפגע קשות בפרנסתו.

2.בתגובת המשיבה עתרה לדחיית הבקשה תוך שהבהירה כי ככל שיחזור בו מבקשתו יוכל לשלם הקנס שהושת עליו (ולבקש מהמרכז לגביית קנסות הפחתת הריבית /פריסה).

הודעת הקנס הומצאה למבקש ב- 15.7.12 ובקשתו להשפט הוגשה באיחור ב- 3.10.12 ונדחתה ב- 14.10.12 (צורפו אסמכתאות).

משהגיש בקשתו להשפט באחור – נדחה והופנה לזכותו לפנות לביה"ד בבקשתו, עפ"י סעיף 13 (ב) לחוק.

המבקש אינו מכחיש קבלת הודעת הקנס במועד ואינו מנמק מדוע לא פנה במועד למשיבה (עד 15.8.12; בקשתו להשפט נשלחה למשיבה רק ב- 3.10.12).

בהתאם לסעיף 13 (ב) לחוק (כפי שתוקן ב- 17.10.10) לביה"ד הסמכות להאריך המועד לבקשה להשפט, אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש, שמנעו הגשה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה/נימוקים מיוחדים שירשמו – ובכך צמצם ההלכה שבעניין סיוון תכשיטים (עפ"א 14/05; עפ"א 1004/01 קשת היפרטוי נ' מד"י).

כאן לא הראה המבקש נימוק כלשהו שמצדיק הארכת מועד. כבר נקבע כי גם איחור קל של מספר ימים אינו מהווה שיקול להארכת מועד (בש (ב"ש) 1120/06; בש 1043/06 בר חסין נ' מד"י; ב"ש 1021/07 וורק אפ נ' מד"י).

תכלית החוק למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות ולחסוך הכבדה על רשויות אכיפת החוק ולפיכך נקבעה בחוק פרוצדורה ברורה, תחומה בזמנים ברורים וחד משמעיים (בג"צ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד; רע"פ 2547/07 קלמנט נ' משרד התמ"ת).

לאור כל האמור – עתרה המשיבה לדחיית הבקשה.

3.המבקש הוסיף וטען כי הבקשה הוגשה לביה"ד באיחור מאחר ועשה נסיונות רבים לברר לאיזה בי"ד איזורי עליו להגיש הבקשה וכל פניותיו למאשימה בהקשר זה, לא נענו.

כך טען כי מנסיונותיו לברר בביה"ד מהי ההחלטה למד כי החלטות לא הועברו ליעדם (במאשימה).

המבקש חזר על טענותיו וביקש לנמק בפני השופט את טענותיו, ע"מ שניתן יהיה "להגיע להחלטה הנכונה וההגיונית עבור שני הצדדים".

המדינה השיבה כי המבקש לא מסר פרטים בבקשתו (למעט כתובתו) וממילא לא ניתן היה ליצור עמו קשר. בפנייתו דלעיל אין כל הנמקה חדשה שתצדיק עיון מחדש בעמדתה.

4.ולהכרעה -

א.אין חולק כי המבקש קיבל הודעת הקנס ב- 15.7.12.

אין חולק כי רק ב- 3.10.12 הגיש למשיבה בקשתו להשפט.

אין חולק כי תשובת המשיבה נתקבלה על ידו ואין חולק כי הגיש בקשתו לביה"ד כחודש וחצי אח"כ.