מזרה נ' דהן

החלטה

אין מקום לשנוי כלשהו בהחלטתי הקודמת- ויוטעם- אין מקום למתן סעד במעמד צד אחד בהליך הנדון.

לא קיבלתי הבהרה מספקת ,כלל ועיקר, מדוע המתווה הדיוני, שלמעשה הוחלט בהסכמת הצדדים, אינו מקוים מצד המבקש,ככתבו וכלשונו. הכוונה ללו"ז בהחלטת כב' הרשם הולצמן מ 19/1/12, ובאשר למסגרת הדיונית של הכרעה בתקינות בקשת הביצוע במסלול של טענת פרעתי.

קשה להבין מדוע מוגשת ההמ"פ הנוכחית עוד טרם שכב' הרשם החליט, ככל שיחליט כך, כי המחלוקות צריכות להתברר בבימ"ש, ומדוע הקדים המבקש את ה"ההחלטה הצפויה" לכאורה של כב' הרשם, ועל שום מה נמנע משטיחת מלוא הטיעונים בלשכת ההוצל"פ, במתווה הדיוני, הלמעשה מוסכם.

הנימוק שלפיו בקשת הביצוע החדשה כוללת התנסחות חדשה ומפתיעה , ולכן דרושה נקיטת הליכים במישור שונה , ( תוך התעלמות טקטית, אם כי אולי מהיבט פורמליסטי תקינה, מכך שהמשיב מיוצג לכל אורך ההליכים, ובאי כוחו אינם נקובים בבקשות הנוכחיות), אינו משכנע, ומארג הנסיבות לא מצדיק הענקת סעד זמני כלשהו, ללא קבלת עמדת הצד שמנגד, ושקילה מושכלת של מכלול הטענות.

הבקשה הנוספת- נדחית.

יש לפעול לפי ההחלטה מאמש.

העתק החלטה זו יומצא גם למשיב. ראוי, לשם יעול ההליכים וזרוזם, שב"כ המבקש יבצעו המסירות בעתיד למשרדם של באי כח המשיב. כמובן- אם יודיעו אלה שאינם מיופי כוחו ביחס ל"סבב" הנוכחי, ניתן יהיה לפעול כמתחייב.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: