מזונות קטין שנולד לאחר טיפולי פוריות כאשר הנתבע יהודי והתובעת חסרת דת

השאלה האמיתית

1.         בפני תובענה למזונות קטין אשר נולד ביום 24.2.10 לאחר טיפולי פוריות שעברו הצדדים, לאחר שחיו יחדיו ואפילו כדי הסכם בדבר טיפולי הפריה הגיעו.

2.         הנתבע ואם הקטין (להלן: "התובעת") לא נישאו. הנתבע יהודי, התובעת חסרת דת.

3.         כמחצית השנה לאחר לידת הקטין, שהוא כעת כבן מעט למעלה משנה, נפרדו הצדדים.

4.         עוד מעט קט ואסביר את ההליכים שבפני ואולם מאחורי השאלה "הרשמית" בדבר פסיקת שיעור מזונות הקטין מסתתרת שאלה קשה יותר.

5.         הנתבע טען כי באין חיוב המוטל עליו מכח הדין האישי (שהרי אם הקטין היא חסרת דת) אזי יש לחשב את מזונות הקטין כפי שיעור הכנסותיהם היחסיות של הוריו (סעיף 3 א לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), ומבלי לקחת בחשבון דבר מה נוסף.

6.         מכאן סמך הנתבע ידיו על "מודל חלוקת ההכנסות האמריקאי" כפי שהובא בע"מ(ת"א) 1098/07 ובסוף סיכומיו (סעיף 41), הגיע למסקנה לפיה יש לחייבו במזונות "בסך שלא יעלה על 500 ש"ח" ובחלק יחסי (34%) מהוצאות רפואיות חריגות.

7.         בסעיף 7 הוסיף הנתבע כי מכל סכום שיפסק למזונות יש לקצץ ולקזז כל קצבת תלויים שישלם המל"ל.

            הנתבע איזכר סך 880 ש"ח אשר יכול וישולמו ע"י המל"ל כנובע מהיותו זכאי לקצבת נכות כך שיתכן מצב ובו אני נדרש לפסוק לקטין אפס מזונות ואולי אפילו מזונות שלילים.

8.         במילים אחרות, אני מתבקש ע"י הנתבע לקבוע, כי קטין יהודי למשל יכול לעולם לסמוך על כך שבאין נסיבות מיוחדת יזכה הוא לפסיקת מזונות בסך הכרחי (וראה בר"ע (ת"א) 1895/02 תק-מח 2003(1) 230/9) אך חברו חסר הדת לא יוכל כך לסבור, שהרי נולד הוא ללא דין אישי.

            שאלת השוויון בזכותם של קטינים למזונות היא הנחבאת מאחורי טענות הנתבע.

9.         כבר במבוא אומר כי לא כפי טענת הנתבע ובוודאי לא לחלוקה חשבונאית פורמלית כיוונו שופטי בית המשפט המחוזי בהלכת ע"מ(ת"א) 1098/07. ההיפך. בשלב זה, די אם ארמוז לאותו חלק בהלכה אשר עסק בהלכת בע"מ (ת"א) 1052/05 ואכווו גם לדבריו של כב' השופט שנלר, אשר עמד גם הוא בפני "הצעת" מזונות של כ-500 ש"ח:

" אם נלך לפי גישתו של המערער, בסופו של יום במקום איזון ושוויון נגיע למצבו בו יופר השוויון והאיזון..." (עמ' 9 לפסה"ד שם).

            עוד אמר כב' השופט שנלר:

" בהערת אגב נציין, כי ייתכן ויש מקום לעריכת מחקרים מסוג זה גם בישראל ובאופן שיגרום לאחידות בפסיקת מזונות לעומת המצב דהיום".

  ההליך שבפני

10.        ביום 14.11.10 הוגשה תובענה למזונות הקטין.

11.        עפ"י המתואר בכתב התביעה למדתי בין השאר, כדלהלן:

            א.        הנתבע נכה שאינו עובד ומקבל קצבה מן המל"ל (סעיף 7 לכתב התביעה).