מזונות אשה לתקופה קצובה נוכח צו למדור ספציפי שניתן לה

הנושא העיקרי לו נדרש בית המשפט נעוץ בשאלה מהו הדין בפסיקת מזונות אשה, כאשר הוכח בפני, כי לאחר שנות נישואין רבות, נישואי הצדדים הגיעו לקיצם ואילו האשה היא זו המסכלת את סידור הגט וחלוקת הרכוש בין הצדדים, בעיקר נוכח הוצאת צו למדור ספציפי על בית הצדדים שניתן על ידי בית הדין הרבני.

א - ההליך:

1.              לפניי תביעה לחיוב הנתבע (להלן: "האיש") במזונות אישה, התובעת מספר 1 (להלן: "האשה") ובמזונותיו של ילד אשר במועד הגשת התביעה היה בן 17 שנים ועשרה חודשים וכיום הוא חייל בשירות חובה בצה"ל.

ב - רקע עובדתי:

2.              האיש והאשה נישאו זל"ז ביום 28.9.1976 (להלן יחד: "בני הזוג"). מנישואיהם נולדו לבני הזוג 3 ילדים, שניים מהם בני למעלה מגיל 30 ובעלי משפחות בעצמם. בנם הצעיר של בני הזוג, ט', התובע מספר 2 (להלן: "הבן ט'"), נולד ביום 13.10.1993.

3.              בבעלות בני הזוג בית מגורים בעיר ג', עליו רובצת משכנתא בסך של כ - 100,000 ש"ח אשר החזריה החודשיים עומדים על סך של כ - 2,000 ש"ח בחודש (להלן: "הבית בג'"). בעבר התגוררו בני הזוג יחד בבית בג', אולם משך כשנה וחצי, עובר לפרוץ הסכסוך ביניהם, התגוררו בדירה שכורה בח' תמורת דמי שכירות בסך של 4,000 ש"ח לחודש, בעוד הבית בג' הושכר תמורת סך של  כ - 4,200 ש"ח לחודש.

4.              יחידת דיור נוספת המצויה במתחם הבית בג' הושכרה ועודנה מושכרת לצדדים שלישיים - הן בתקופת מגורי בני הזוג בבית בג' והן בתקופת מגוריהם בדירה השכורה בח' ועד היום - תמורת סך של 3,000 ש"ח לחודש. יוצא, איפוא, כי הבית כולו הושכר ו/או ניתן להשכרה תמורת כ 7,200 ש"ח לחודש.

5.              מזה כ - 36 שנים, ומשך כל שנות הנישואין, עובד הנתבע ב....

6.              התובעת עסקה משך השנים בטיפול במשק הבית, ובנוסף, משך תקופות קצרות בלבד, עבדה מחוץ למשק הבית.

7.              בנישואיהם של בני הזוג התגלע משבר, ובחודש יולי 2011 עזב הנתבע את הדירה בה התגוררו בני הזוג בח' ועבר להתגורר בדירת אביו.

8.              ביום 15.8.11 הגישה התובעת את תביעת המזונות נשוא פסק דין זה וכן תביעה רכושית (תמ"ש 24358-08-11).

9.              ביום 27.9.11 עזבה התובעת את הדירה השכורה בח' ושבה להתגורר בבית בג'.

10.          ביום 16.11.11 הגיש הנתבע תביעת גירושין לבית הדין הרבני, וביום 2.12.11 הגיש לבית משפט זה תביעה לפירוק השיתוף בכלל רכושם וזכויותיהם של בני הזוג לרבות בבית בג' (תמ"ש 39732-12-11).

11.          ביום 4.1.12 פנתה האשה לבית הדין הרבני בתביעה לשלום בית.  

12.          בהחלטתי מיום 29.1.12 קבעתי כי הנתבע ישלם למזונות התובעת ולמדורה סך של 3,700 ש"ח לחודש, ולמזונות הבן ט' סך של 750 ש"ח לחודש. עוד הוריתי, כי התובעת תהא רשאית להשכיר את יחידת הדיור בבית בג' וליטול לידיה את דמי השכירות.

13.          במהלך הדיונים שהתקיימו בפניי נעשו מספר ניסיונות מצד בית המשפט לסייע בידי בני הזוג להגיע להסכם אשר יביא לפתרון הסכסוך כולו. ניסיונות אלו כמעט שהבשילו לכדי הסכם, אולם, בשל מחלוקת באשר לסכום כסף נמוך עד כדי זניח ביחס לכלל רכושם, בסופו של דבר לא הצליחו הצדדים, ובאי כוח הצדדים, להגיע להסכמות. כיוון שכך, לא נותרה כל ברירה אלא ליתן פסק דין זה.

ג - טענות הצדדים:

14.          עיקר טענות התובעת:

א.             התובעת מעוניינת בשלום בית עם הנתבע, וברור לה כי "כאשר יעבור הזעם" הנתבע יחזור לחיות עמה בשלום בית.