מושונוב נ' עזריאלנט ואח'

פסק דין

התובע הגיש תובענה כספית כנגד הנתבעת בסך של 33,967 ש"ח בטענה לחוב בגין שירותים שהעניק לנתבעת (תליית וילון, ניקויו, תיקונו, תליית תמונות וכיו"ב).

בדיון שהתקיים בפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עוד סוכם כי פסק הדין ינומק בתמציתיות.

החלק הראשון בתביעה מתייחס להזמנת העבודה המקורית. הנתבעת איננה חולקת על כך שהזמינה מהתובע שירות של פירוק והרכבת וילון, אך חולקת על טענת התובע כי בגין שירות זה סוכם שישולם לו סך של 10,400 ₪ (9,000 ₪ + מע"מ) וטוענת כי הסכום היה תשלום בסך 10,000 ₪. הנתבעת לא הייתה צד לסיכום וכלל לא היית בארץ בעת זו ולכן אין הצדקה שלא לקבל את טענת התובע בעניין זה. הנתבעת תשלם את ההפרש הנתבע בעניין זה בסך 400 ₪.

החלק השני בתביעה מתבסס בעיקר על השירות שהוזמן מהתובע להארכת הוילונות, ניקוי הוילונות וגיהוצם. הצדדים חלוקים לגבי האחריות לתליית הוילונות במקום שאינו מתאים. מחומר הראיות אני סבור כי לצדדים אחריות משותפת לשינוי המיקום אך ממילא אין תביעה בגין השינוי במיקום הוילונות כך שאין משמעות למחלוקת זו. התובע תובע בגין עבודה זו 16,505 ₪ וטוען כי הודיע את עלות העבודה בעת שהוזמנה. הנתבעת מכחישה זאת וטוענת כי לא סוכמו הסכומים אך היא צפתה שיהיו סבירים ובהתייחס לסכום המקורי עליו סוכם עבור העברת הוילונות.

אני סבור כי כאשר נוטל על עצמו בעל מקצוע ביצוע עבודה עליו החובה להבהיר מראש את עלותה, בפרט כאשר מדובר בבעל מקצוע כתובע, המגדיר עבודתו כאומנות, בפרט כאשר העלות כה גבוהה וודאי כאשר בעל המקצוע טוען שאפשר ורכישת וילון חדש תהיה זולה יותר מתיקון הישן. התרשומות אשר הציג התובע על גבי פתקיות רחוקות מלבטא הבהרה שכזו לנתבעת. גם אם ערך התובע תחשיבים אלו בו במקום, חייב היה לוודא כי הנתבעת מסכימה להם באופן שאיננו נתון למחלוקת וזאת – לא עשה.

בנוסף, אני סבור כי שגה התובע בעיכוב הוילונות בחנותו. דווקא התובע צריך היה לדעת כי לאחר תקופה כה ארוכה עלולים הוילונות להיוותר ככלי אין חפץ בו, כפי שאכן ארע. כמובן שאף לנתבעת חלק באחריות, שהרי אף היא לא טרחה לברר מראש ובמדויק את עלות העבודה שהזמינה.

בגין ניקוי ותיקון הוילונות תשלם לפיכך הנתבעת לתובע סך של 5,000 ₪ והוילונות יוותרו בחזקת התובע.

בגין תליית התמונות נתבע תשלום בסך 10,049 ₪, המבוסס על דרישת תשלום של 300 ₪ לשעת עבודה ובגין 29 שעות עבודה. הנתבעת מודה כי הזמינה שירות זה אך טוענת כי העבודות בוצעו ברשלנות. הנתבעת לא הציגה כל ראיות לרשלנות הנטענת וקשה להבין כיצד היא טוענת לרשלנות שנתגלתה ביום הראשון לעבודה ובאותה נשימה טוענת שהעבודה המשיכה יומיים נוספים. גם במקרה זה לא סוכם שכרו של התובע מראש, אך הנתבעת מודה כי שכרה שירותיו על בסיס ההנחה שהינו מומחה בתליית תמונות ומשכך – אינני מוצא להפחית מהשכר הנתבע בסך 300 ₪ לשעה. מאידך, אם טוען התובע להשקעת 29 שעות עבודה, שומה היה עליו לפרט ולהסביר כיצד הושקעו שעות כה רבות. כמה תמונות ניתלו? כמה זמן אורכת תליית תמונה? – לאלו לא התייחס התובע. כיוון שאף הנתבעת לא הציגה פירוט שכזה מצידה, תשלם הנתבעת לתובע בגין תליית התמונות סך של 5,000 ₪.

בגין ייצור וליון טרפריה תבע התובע 1,690 ₪. הנתבעת איננה חולקת על ההזמנה והסכום אך מלינה על כך שהוילון לא סופק. ואכן, הוילון לא סופק, כאשר מההתכתבות בין הצדדים ניכר כי הנתבעת נכונה לשלם עבורו אם יסופק. נראה איפה כי התובע בחר לכרוך את הוילון החדש במכלול המחלוקות ולהותירו ברשותו. מאחר והוילון לא סופק לפי בחירת התובע – אינני סבור שהוא זכאי לתשלום בגינו.

אשר על כן אני פוסק כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 10,400 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה נשוא תיק זה. סכום זה ישולם בתוך 30 יום. תשלום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: