מורדכי נ' עיריית פתח תקווה

החלטה

לפני בקשה לגילוי מסמכים ופרטים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

רקע

עילת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים, ואשר מגיעות לנישומים בגין תשלומי חובה, על ידי המשיבה. המשיבה אינה פונה מיוזמתה לנישום על מנת ליידעו אודות יתרת הזכות, ומבצעת השבה רק אם הנישום פונה אליה. ההשבה נעשית ללא ריבית והצמדה (להלן: "בקשת האישור").

המבקש פנה למשיבה בדרישה לגילוי פרטים ומסמכים, במכתב מיום 14.5.13 (להלן: "המכתב"). המשיבה הסכימה לגילוי המסמכים שנמנו בסעיפים 1 ו-4 במכתב, אך היא מתנגדת לגילוי המבוקש בסעיפים 2 ו-3 במכתב שזה עניינם:

גילוי יתרות הזכות של נישומים שהצטברו בספרי המשיבה בשל תשלומי חובה עירוניים למועדים 31.12.10, 31.12.11, 31.12.12 בליווי תצהיר אישור של משרד רואי החשבון של המשיבה.

דו"ח יתרות זכות של נישומים נכון להיום, ונכון ליום הגשת בקשת האישור, בשל תשלומי חובה עירוניים. הדו"ח המבוקש יפרט את מועד רישום יתרת הזכות, סכום יתרת הזכות, סוג תשלום החובה בגינו נותרה יתרה, מספר חשבון המשלם. הדו"ח יכלול יתרת זכות ש"גילם" עולה על 60 ימים. כמו כן נדרשת המשיבה לגלות את מספר הזכאים הרשומים אצלה כבעלי יתרת זכות וסכומן הכללי של היתרות.

תמצית טענות הצדדים

המבקשת - המשיבה הסכימה בתשובתה לבקשה כי חובתה להשיב יתרות זכות שנצברו בגין תשלומי חובה, לנישומים, והיא טענה שהיא אכן משיבה יתרות אלה. המשיבה צרפה לתשובתה דו"חות המלמדים לטעמה על ביצוע ההשבה. המשיבה טענה כי יש מקרים בודדים בהם עקב שגגה לא הושבו יתרות הזכות.

הונחה תשתית ראייתית ראשונית לקיום תנאי סעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

המבוקש מצוי בשליטת המשיבה שכן הרישומים מצויים בספרי העירייה. המסמכים המבוקשים ניתנים להפקה בקלות במערכת הממוחשבת, כעולה מהדו"חות שצרפה המשיבה לתגובתה.

אישור רואה החשבון, המבוקש, יכול להמחיש אם מדובר במקרים בודדים או בתופעה רווחת.

המשיבה - המבקש לא העמיד תשתית לקיומה של עילת תביעה אישית נגד המשיבה.

המבקש אינו עומד בתנאי תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "תקנות הייצוגיות") לשם קבלת צו לגילוי מסמכים. כמו כן הוא לא העמיד תשתית ראשונית לקיומם של התנאים שבסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות.

עניינו של המבקש הוא מקרה פרטני וחריג, טעות תמימה של המשיבה. המבקש לא הרים את הנטל הראשוני להוכחת קיומה של קבוצה.

בקשת המבקש דורשת עיבוד והכנה של מסמכים שכלל לא מצויים בידי המשיבה.

בקשת המבקש להמצאת יתרות זכות בשל תשלומי חובה בשלושה מועדים תחייב עבודה שתיארך זמן רב ותדרוש מהמשיבה הקצאת משאבים רבים.

דיון

ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נ"ז(4) 513 (2003) הכיר בית המשפט בזכותו של תובע ייצוגי לקבל צו לגילוי מסמכים של הצד שכנגד ולעיין בהם בכפוף לקיומם של שלושת התנאים הבאים:

"ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון" (שם, בעמ' 519).