מוראד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע, יליד 1952, תושב העיר תמרה, נשוי ואב לילדים.

2.התובע מתגורר בבית הנמצא על קרקע בחלקה 10 בגוש 18581 (להלן: "החלקה"). החלקה הנ"ל רשומה על של התובע במס רכוש.

3.התובע גר בבניין בן שלוש קומות. התובע עצמו מתגורר בדירה של 127 מ"ר, בקומת הקרקע. בקומה הראשונה מתגורר בדירה בגודל 127 מ"ר בנו סעיד משנת 2008 וזאת על פי אישור מעיריית תמרה. בקומה השניה נמצאת דירה בשלבי בניה שמיועדת לבן איאד. אין בדירה זו חלונות או דלתות והדירה אינה מאוכלסת.

4.התובע טוען, כי הקרקע שייכת למינהל מקרקעי ישראל, וכי לא נתן רשות לבניו לבנות את בתיהם מעליו, אבל הם בנו את דירותיהם ללא רשותו וזאת בגלל מצוקת דיור הקיימת בתמרה (ראה בנדון את עדותו בבית הדין ותצהירו ת/1).

5.הבן סעיד מוראד העיד בבית הדין וכן גם הוגש תצהיר מטעמו (ראה מסמך ת/2). הנ"ל הצהיר כי בנה את הדירה מכספו, אך לא הגיש לבית הדין אפילו קבלה אחת המוכיחה כי אכן בנה את הבית מכספים שהרוויח מעבודתו.

התובע עצמו העיד כי בנו עבד באותה תקופה בחברת "הוט" וגם ב"גני תמרה".

סעיד לא ידע לומר בבית הדין כמה עלתה לו בניית הדירה. לדבריו, אחיו עזרו לו לבנות את הבית פיזית ואחיו איאד גם סייע לו בכסף.

6.באשר לבן איאד – הנ"ל מתגורר בפועל בבאר שבע ועובד כסגן מינהל במכללת מרכז הנגב. הנ"ל התחיל לבנות את ביתו עוד בשנת 2003, אך הדירה עד עתה נמצאת במצב של שלד, מאחר ואין לו את הכסף כדי לסיים את הבניה. לדבריו, אביו סיבך אותו בחובות בסך של כמיליון ₪ לאחר שנתן צ'יקים מחשבונו של איאד ולכן איאד משלם כל חודש 800 ₪ במסגרת הסדר חובות והוא מוגבל באמצעים. גם לאיאד אין קבלות המוכיחות כי בנה את השלד של ביתו מכספו (ראה מסמך ת/3). מכאן ספק אם איאד יכל לעזור לאחיו סעיד מבחינה כספית בבניית דירת סעיד, כשהוא עצמו אינו מסוגל לסיים את בניין ביתו בגלל תשלום החובות של אביו.

7.הן איאד והן סעיד בנו את בתיהם מבלי לקבל היתרי בנייה מעיריית תמרה וגם לא ביצעו העברות של הדירות על שמם במס רכוש.

8.בתאריך 9/9/09 ביצע השמאי, מר דורון חזיזה, בדיקה במקום. על פי חוות דעתו מתברר, כי שווי זכויות הבניה של דירת סעיד הן 51,000 ₪ ושווי הבנייה עצמה 330,000 ₪. סה"כ שווי הדירה לצורך מכירה הוא 381,000 ₪.

באשר לדירת איאד, שהינה במצב של שלד בלבד, שווי זכויות הבניה הוא 49,000 ₪ ושווי הבניה עצמה 229,000 ₪. סה"כ שווי הדירה לצורך מכירה הוא 278,000 ₪.

9.סך הכל שווי הדירות בקומה א' ו-ב' מגיע לסך של 679,000 ₪ נכון לחודש 6/09 ולכן ההכנסה הרעיונית משתי הדירות יחידו, כלומר 8% משווי הדירות לחלק ל-12 מגיע כל חודש לסך של 4,393 ₪ לפי החישוב:

4393 ₪ = 12 חודשים : 8% X 659,000 ₪.

100%

10.גמלת ההבטחה שהיה התובע זכאי לקבל מהנתבע בחודש 6/09 הגיעה לסך של 2,881 ₪, אך בפועל ההכנסה הרעיונית של התובע בסך של 4,373 ₪ משתי הדירות גבוהה יותר מהסכום שהיה זכאי לקבל כגמלת הבטחת הכנסה, והכנסה רעיונית זו שללה את זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

11.ב"כ התובע טען, כי התובע אינו הבעלים של הקרקע וכי הקרקע שייכת למינהל מקרקעי ישראל וכי אין לשייך את הדירות של הבנים כאילו שייכות לתובע, מאחר ובניו בנו את הדירות מכספם.

12.התובע לא טרח להמציא לבית הדין אישור כלשהו ממינהל מקרקעי ישראל כי הקרקע שעליה בנויה דירתו שייכת למינהל מקרקעי ישראל וכי אסור היה לבנים לבנות דירות מעליו.