מוראד ואח' נ' דלאשה ואח'

פסק דין

בפני תביעה לחיוב הנתבע, עורך דין במקצועו, לשלם לתובע סך של 18,000 ₪, אשר על פי טענת התובע, שולמו לנתבע כשכר טרחה עבור טיפולו בבקשה להכריז על התובע כפושט רגל.

לטענת התובע, לאחר דיון שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בבקשה הנ"ל, להכריז על התובע כפושט רגל, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה ולכן על הנתבע להשיב לתובע את שכר הטרחה ששולם על ידי התובע.

הנתבע טען, כי לפי הסכם שכר טרחה שנחתם על ידי התובע, התחייב הלה לשלם לנתבע שכר טרחה בגין טיפולו בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל בסך של 10,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק. התובע לא שילם את הסכום הנ"ל ואף לא שילם תשלום כלשהו על חשבון שכר הטרחה. על כן, הגיש הנתבע תביעה שכנגד, בה עתר לחיוב התובע בתשלום שכר הטרחה הנ"ל בסך כולל של 11,650 ₪. הנתבע טען עוד, כי אמנם הבקשה להכריז על התובע כפושט רגל נדחתה, אך זאת מאחר ובית המשפט המחוזי קבע, כי התובע הסתבך בחובות שלא בתום לב.

לאחר ששמעתי עדויות שני בעלי הדין ועיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידיהם, לרבות נספחיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

התובע לא הציג ראיה כלשהי להוכחת טענתו בדבר תשלום שכר טרחה, כפי שלא הגיש ראיה ממנה ניתן ללמוד, כי על הנתבע להשיב לו את שכר הטרחה, כפי שטען בתביעה.

העובדה, שבקשה שהוגשה על ידי הנתבע בשמו של התובע לבית המשפט המחוזי נדחתה, אינה מביאה למסקנה, כי על הנתבע להשיב את שכר הטרחה שקיבל מהתובע, ככל שזה אכן שולם.

במהלך הדיון, טען התובע, בצורה סתמית, כי הנתבע התרשל באי הגשת ראיות מסויימות בהליך שנוהל בבית המשפט המחוזי. התובע לא פירט טענתו כראוי ולא תמך אותה בראיות כלשהן, על כן גם טענה זו דינה להידחות.

בנסיבות אלה, ומשלא הצליח התובע להציג ראיה אודות תשלום שכר הטרחה ומשהציג הנתבע הסכם שכר טרחה, לפיו על התובע לשלם שכרו בסך 10,000 ₪ + מע"מ כחוק, הנני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד, ומחייבת את התובע (הנתבע שכנגד), לשלם לנתבע (התובע שכנגד) סך של 11,650 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו על ידי התובע תוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג אייר תש"ע, 07 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: