מור נ' עירית חיפה

פסק דין

בפני עתירה להורות למשיבה להעניק לעותר תווית חניה אשר תאפשר לו להחנות את רכבו באזור חניה מוסדר ללא תשלום.

רקע כללי

1.         על פי סעיף 3(א) לחוק העזר העירוני לחיפה (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ה-1985 (להלן – "חוק העזר"), מוסמכת העירייה לקבוע אזורי חניה מוסדרים, וכלשון הסעיף: "ראש העירייה רשאי לקבוע אזור כמקום חניה מוסדר ולהסדיר את החניה בו על ידי סדרן או באמצעות כרטיסי חניה".

            סעיף 17 לחוק העזר מסדיר הענקת תווית חניה לתושבים המתגוררים באזור שנקבע כאזור חניה מוסדר:  "נקבע אזור כמקום חניה מוסדר, יהיו רשאים מי שגרים באותו אזור להחנות את רכבים במקום שנקבע כמקום חניה מוסדר ברחוב מגוריהם, מבלי להשתמש בכרטיסי חניה".

            סעיף 14 לחוק העזר קובע כדלקמן: "ראש העירייה רשאי לפטור אדם מתשלום אגרת הסדר, כולה או מקצתה, ובתנאים שיראו לו, אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן פטור כאמור בהתחשב בצורכי החניה".

2.         בהתאם לסמכותה על פי חוק העזר כמפורט לעיל, ובהתאם לצורכי הציבור, קבעה העירייה כי חלק מרחוב גולומב יהיה אזור חניה מוסדר ואילו החלק האחר לא הוגדר כזה. העותר מתגורר ברח' גולומב מס' 3, אזור שלא הוגדר כאזור חניה מוסדר, ולפיכך, לכאורה, על פי האמור בסעיף 17 לחוק העזר, אין הוא זכאי לקבלת תווית חניה. ואכן, פנייתו של העותר לעירייה לקבלת תווית חניה נדחתה.

 לפיכך הוגשה העתירה שלפנינו.

3.         העותר העלה בעתירתו טענות שונות שאינן רלוונטיות לנשוא הדיון ועל כן אתייחס להלן רק לטענות הנוגעות ישירות למחלוקת.

            לטענת העותר, קיימת מצוקת חנייה קשה באזור מגוריו נוכח הסמיכות לבית החולים "בני ציון" ולבית ספר יסודי "ליאו-בק", ולפיכך, ראוי להעניק לו תווית חניה אף שאינו מתגורר באזור חניה מוסדר. עוד טוען העותר כי הוא מתגורר בבית פינתי המקנה לו זכות לקבלת תווית חניה (ביתו מצוי בפינת הרחובות גולומב והס, כאשר רח' הס הוגדר כאזור חניה מוסדר). כן טוען העותר כי ביתו גובל עם אזור חניה מוסדר.

            העותר מפנה בעתירתו לבתים שונים באזור מגוריו שאינם מצויים באזור חניה מוסד, ועל אף זאת, בעליהם  זכאים לטענתו לקבל תווי חניה.

            העותר מוסיף וטוען כי העירייה מסרבת להעניק לו תווית חניה מטעמים זרים הקשורים למחלוקת קודמת שהתגלעה בין הצדדים ושאין מקום לפרטה כאן.

4.         העירייה טוענת בתגובתה כי פנייתו של העותר לקבלת תווית חניה נדחתה בהתאם לסמכותה ולשיקול דעתה ולאחר שאיזנה כראוי בין צורכי החניה המיוחדים הנוצרים בעקבות קרבת בית החולים לבין צורכי התושבים המתגוררים במקום. לטענתה, רח' גולומב נקבע בחלקו כאזור חניה מוסדר וזאת בשל הקרבה לבית החולים בני ציון, בעוד שחלקו האחר של הרחוב, המרוחק יותר מבית החולים, לא נכלל באזור החניה המוסדר מהטעם שלא קיימת באזור מצוקת חניה חריגה.

            העירייה טוענת כי בנוסף למרחק הרב בין מקום מגוריו של העותר לבין בית החולים, ישנם אף הבדלי גובה משמעותיים, דבר שגורם לכך שאדם שרוצה ללכת ברגל ממקום מגוריו של העותר אל בית החולים נאלץ להעלות בעליה תלולה. לפיכך, הסבירות שהוא יחנה את רכבו במקום מגוריו של העותר נמוכה ביותר.

5.         בדיון שהתקיים בעתירה, קיבל ב"כ העירייה את המלצת בית המשפט לפיה תובא בקשתו של העותר לדיון בפני ועדת החריגים לענייני חניה של העירייה, וכך היה.

ועדת החריגים

6.          ועדת חריגים לחניה הינה ועדה לא סטטוטורית אשר הוקמה על מנת לתת  מענה למקרים חריגים בהם יש מקום לשקול מתן תווית חניה לתושב על אף שאינו מתגורר באזור חניה מוסדר. בתחילת שנת 2006 הקים ראש מינהל התפעול בעיריית חיפה ועדת חריגים לענייני חניה וקבע במסמך מנומק מה הן מטרות הקמת הועדה, הרכבה והקריטריונים לזכאות לדיון בפני הועדה (להלן – "נוהל ועדת חריגים"). בוועדה חברים ראש מינהל התפעול, נציג האגף לתכנון תנועה ודרכים, נציג השירות המשפטי, נציג רשות החניה ונציג מחלקת פניות הציבור.

            בין יתר הקריטריונים שנקבעו בנוהל ועדת החריגים, רלוונטים לעניינו הקריטריונים בסעיפים 4 ג' ו- ו' לנוהל אשר לדעת העותר חלים על עניינו, והקובעים כדלקמן:

            "ג. תושבים שגרים בבית פינתי הממוקם באזור חניה, אך כתובתו אינה משויכת                 לאזור החניה.