מור נ' אגד חברה ציבורית לתחבורה ואח'

פסק דין

בתאריך 7.10.12, ברח' החלוץ שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת 1, הנהוג על ידי בתה, התובעת 2 (להלן: "התובעת") והמבוטח על ידי הנתבעת 3 ובין רכב הנתבעת 1,אוטובוס, הנהוג על ידי גשאו מולא (להלן: "הנהג") .

הנתבעת 2 הינה מוסך שבו תוקנו נזקי רכב התובעות.

לטענת התובעת, אירעה תאונה בעת שהייתה במצב של עצירה, בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה, כאשר בכוונתה להמשיך ולנסוע ישר קדימה ואילו האוטובוס, שהיה בעצירה בנתיב הימני, ליד מפרץ חנייה לאוטובוסים, כשלפניו עומדים עוד שני אוטובוסים אחרים, החל לפתע בנסיעה שמאלה ופגע ברכבה, בדופן הקדמי ימני שלו.

לאחר מכן סטה האוטובוס שוב ימינה אל תוך תחנת האוטובוס שבמפרץ החנייה והחל להעלות נוסעים.

התובעת פנתה אליו וטענה כי פגע ברכבה אך הנהג לא התייחס וביקש כי תעזוב את האוטובוס.

לאחר שסיים את העלאת הנוסעים, עזב את המקום בנסיעה ואילו התובעת ובעלה, שהוזעק על ידה למקום, נסעו בעקבות האוטובוס והצליחו להשיגו ברחוב אחר, עת נעצר בתחנת אוטובוס אחרת.

לטענת הנהג, אכן הגיע לתחנת האוטובוס שברחוב החלוץ אך זו הייתה מלאה בשני אוטובוסים אחרים והוא עצר את האוטובוס והמתין ובעת שהיה כך, בעצירה, בזווית ימינה, הגיעה התובעת מן הנתיב שמשמאלו ופגעה באוטובוס העוצר.

לדבריו, הנהגת הגיעה לאוטובוס ואמרה לו כי פגע ברכבה אך הוא לא אישר זאת, ירד מן האוטובוס, צילם את הנזקים, הציע לה להחליף פרטים אך היא דרשה כי ימתין לבעלה, דרישה שהוא סירב לה ועזב את המקום.

הנהג אישר כי התובעת ובעלה הגיעו אליו לרחוב ארלוזרוב, עת עמד בתחנת אוטובוס ושם החליפו הצדדים פרטים.

בדיעבד, הסתבר לו, לנהג האוטובוס, כי התצלומים שצילם באותו יום, לגרסתו, וזאת באמצעות מכשיר הפלאפון שלו- אבדו.

לבית המשפט הוגשו צילומי רכב התובעת ודוח השמאי וכן הוגשו צילומי הנזק באוטובוס ושרטוט שערך הנהג.

הנני נותנת אמון מלא בכל דברי בתה של התובעת, הן באשר לאופן קרות התאונה והן באשר להתנהלותו של נהג האוטובוס לאחר מכן.

הנני קובעת כי התאונה קרתה כאשר התובעת הייתה בעצירה ואילו האוטובוס החל בנסיעה, תוך סטייה שמאלה, קרוב לוודאי בניסיון לעקוף את האוטובוס שלפניו ולחזור שוב ימינה כדי להיכנס לתחנת האוטובוס שבה היה עליו לאסוף נוסעים.

בעשותו כן, פגע ברכב התובעת שהיה בעצירה מאחוריו והוא לא הבחין בו כלל קודם לכן.

הנני דוחה מכל וכל את גרסת הנהג על אופן אירוע התאונה ולקביעתי- לא העיד אמת בבית המשפט.

הנני קובעת כי סימני הפגיעה ברכבים מתיישבים באופן מלא עם גרסת התובעת על אשר אירע ואינם מתיישבים עם גרסת הנהג.

כל זאת, כאשר הפגיעה ברכב התובעת נגרמה בדופן הקדמי ימני שלה ולא בחזית הרכב.

אם אכן היה האוטובוס בעצירה והתובעת ביקשה לעוקפו, כגירסת הנהג, היו הנזקים שברכב התובעת חייבים להימצא בחזית רכבה, בפינה הקדמית ימנית של הרכב ולא בדופן שלו, כפי שאכן אירע.

בהעדר תזוזה של האוטובוס, לא ייתכן כי יווצר מגע בין האוטובוס לדופן רכב התובעת וזאת בעת שהאוטובוס עומד באלכסון ימינה והרכב האחר עוקפו משמאל.