מור יוסף נ' טל ואח'

פסק דין

עסקינן בתאונת דרכים בה נפגע רכב התובע ומאחר והתובע סבור שהאחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הגיש הוא תביעה זו נגד הנתבעים בה ביקש לחייב את הנתבעים לפצותו על הנזק שנגרם לרכבו.

הנזק הנתבע על ידי התובע הוא בסך של 7,458 ₪ הכולל בחובו ערך הרכב בניכוי שרידים, שכר טרחת שמאי, ושונות המפורטות בכתב התביעה בסכום של 1,000 ₪.

לאחר ששמעתי את הצדדים ואם נקבל את עדותו של כל אחד מהמעורבים בתאונה, הרי שאין לי ספק ששני הצדדים לא נהגו במקרה זה בזהירות הדרושה באותן נסיבות שנוצרו בדרך ושני הצדדים תרמו את תרומתם לקרות התאונה, אם כי כפי שעולה מהעובדות וגם כפי שעולה מדברי הנתבע בעצמו, אחריותו של הנתבע עולה על אחריותו של התובע.

בחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את עדויותיהם ואין לי ספק כי שני הצדדים לא הבחינו מבעוד מועד ברכב זולתו, אך מה שעולה מעדויות הצדדים הוא שהנתבע ביצע פניית פרסה או שהיה בכוונתו לבצע פניית פרסה והוא החל לעשות את הפנייה בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב מספקת, לא שם לב לרכבו של התובע אשר הגיע משמאלו ובאופן כזה חסם הנתבע את דרכו של התובע – דבר שגרם לתאונה.

לא רק זאת, אלא שהנתבע התכוון לבצע פניית פרסה בכביש ראשי, כאשר היה שם פס לבן ולכן היתה מוטלת על הנתבע חובה כפולה ומכופלת לבדוק את תנאי הדרך אם הפניה אפשרית מבלי לחסום או מבלי להפריע למשתמשים האחרים בדרך.

הנתבע מציין פעמים רבות כי התובע נסע במהירות והיא הנותנת שגם אם נכונה גירסתו זו, הרי שהיה חייב הנתבע להבחין ברכבו של התובע ואם הנתבע טוען שהוא אכן ראה את הרכב נוסע במהירות, שמא מיני שהוא אכן ראה את הרכב של התובע, ולכן היה עליו להימנע מלבצע את פניית הפרסה ואם היה ממתין עד שרכב התובע יעבור על פניו, היתה התאונה נמנעת.

לכן, בנסיעתו האי זהירה של הנתבע, נגרמה התאונה ומירב האחריות רובצת על הנתבע.

באשר לתובע, הרי שגם לתובע רשלנות תורמת לקרות התאונה וזאת גם אליבא דדבריו שרכב הנתבע יצא לבצע פניית פרסה ובמקום קרות התאונה כפי שציין התובע על גבי התרשים, כאשר הנתבע כבר יצא אל עבר הכביש, היה חייב גם התובע להבחין ברכב הנתבע ולכלכל את צעדיו בהתאם, ואם היה מתאים את מהירותו לתנאי הדרך, היה גם התובע יכול למנוע את התאונה או את הפגיעה ברכבים.

לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע כי הנתבע אחראי לתאונה בשיעור של 70% ואילו התובע אחראי לתאונה בשיעור של 30%.

בהתאם לכך, על הנתבעים לפצות את התובע ובאשר לסכום הפיצוי, אינני נעתר לסכום שנכלל בסכום השונות, שהוא סכום בלתי מוכח, אלא סכום סתמי ובאופן כזה הוכיח התובע נזק בסך 6,458 ₪.

לפיכך, ולאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, שניהם ביחד, ו/או כל אחד מהם בנפרד, לשלם לתובע סך 4,520 ₪ (70% מגובה הנזק המוכח) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 7.3.2010 ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים באופן סולידרי, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪ (בהתחשב ברשלנות התורמת) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י' תמוז תש"ע, 22/06/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: