מועצה מקומית קרית טבעון-חוק עזר נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר' באום) מיום 3.6.13 ומיום 10.6.13, בעטיין נקבע כי צווי המניעה שניתנו ביום 21.3.13 וביום 10.4.13 האוסרים על המבקשת ועל משיבים 2 ו-3 לעשות כל שינוי במקרקעין, הידועים כחלקה 146 בגוש 10607 והמצויים בגן המייסדים בקריית טבעון (להלן: "המקרקעין"), יעמדו על כנם וזאת עד להחלטה אחרת (להלן: "ההחלטות").

רקע:

עסקינן בתובענה שהוגשה בבית משפט השלום בחיפה (להלן: "בית משפט קמא"), ע"י משיבה 1 - מינהל מקרקעי ישראל מחוז חיפה (להלן: "המינהל") כנגד המבקשת - מועצה מקומית קריית טבעון (להלן: "המועצה"), כנגד משיב 2 אשר על פי כתב התביעה המתוקן מחזיק במקרקעין, וכנגד משיב 3 שהינו בעלים של רשת גלידריות אשר שכר ממשיב 2 את המבנה במקרקעין בשכירות משנה ועתיד לפתוח בו סניף גלידריה.

מהות התובענה שהוגשה הינה לסילוק ידם של המבקשת והמשיבים 2 ו-3 מהמקרקעין, בטענה כי אין להם זכויות במקרקעין. כמו כן, עסקינן בתובענה כספית ותביעה למתן חשבונות בדבר ההכנסות, התקבולים והרווחים שהופקו מהשימוש במקרקעין.

בד בבד עם הגשת התובענה עתר המינהל בבית משפט קמא למתן צו מניעה זמני כנגד המועצה וכנגד משיב 3 אשר ימנע מהם לשנות את מצב המקרקעין, עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

ביום 21.3.13 ניתן ע"י בית משפט קמא צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, האוסר על המבקשת ומשיב 3 לעשות כל שינוי במקרקעין, וביום 10.4.13 נעתר בית משפט קמא לבקשת המינהל וקבע כי צו המניעה שניתן ביום 21.3.13 יחול גם על משיב 2 לאחר שנטען על ידו כי הוא מחזיק במקרקעין וכי החליט להשכירם בשכירות משנה למשיב 3.

דיון בבקשה לצו מניעה זמני נקבע ליום 4.4.13, אך לבקשת המועצה נדחה והתקיים ביום 3.6.13 ובמסגרתו נחקר המצהיר מטעם המינהל, כאשר בסיום הדיון הורתה כב' השופטת ר' באום על הגשת סיכומים בכתב.

ביום 10.6.13 ניתנה החלטת בית משפט קמא הקובעת כי צווי המניעה שניתנו ביום 21.3.13 וביום 10.4.13 יעמדו על כנם, עד להחלטה אחרת.

באלה הנסיבות, הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת בפניי.

במהלך דיון שקיימתי ביום 10.7.13 בבקשת רשות הערעור, במעמד ב"כ הצדדים, נתתי תוקף של החלטה להסכמות הצדדים לפיהן המועצה והמינהל יופיעו בפני הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים לצורך יישוב הסכסוך, לרבות בסוגית צו המניעה הזמני שניתן בבית משפט קמא.

עוד נקבע בהחלטה הנ"ל כי במידה והצדדים לא יגיעו להבנה יגיש המינהל תגובה לבקשת רשות הערעור, וככל שלא תהא בתיק בית המשפט הודעה מטעם מי מהצדדים עד ליום 1.9.13, בקשת רשות הערעור תימחק.

הצדדים לא הגישו כל הודעה בהתאם להחלטתי מיום 10.7.13 וביום 2.9.13 ניתן על ידי פסק דין המורה על מחיקת בקשת רשות הערעור, ללא צו להוצאות.

ביום 19.2.14 הגישה המועצה הודעה מטעמה, בצירוף עמדת הפרקליטות המייצגת את המינהל, לפיה ניסיונות ליישוב הסכסוך לא צלחו ועל כן, עותרת היא בהסכמה לביטול פסק הדין המורה על מחיקת בקשת רשות הערעור, חרף מחדליה בהליך.

באותו יום ניתנה על ידי החלטה לפיה נעתרתי לבקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 2.9.13. כמו כן, הוריתי למינהל להגיש תגובה לבקשת רשות הערעור תוך 7 ימים ממתן ההחלטה.

תגובת המינהל הוגשה לתיק בית המשפט אך ביום 6.3.14.

טענות המועצה:

המועצה טוענת כי לאחר שניתן צו המניעה במעמד צד אחד ובטרם נערך דיון במעמד הצדדים פנתה המועצה למנהל מינהל מקרקעי ישראל בירושלים (להלן: "מנהל המינהל"), על מנת שיפעל לביטול צו המניעה הזמני שניתן, מבלי לגרוע מזכות המינהל להמשיך ולברר את התביעה שהוגשה על ידו.

לטענת המועצה, בסיום הפגישה הורה מנהל המינהל כי בטרם יתברר התיק בפני בית המשפט יידון הנושא בפני היועמ"ש, ולסברתה השתמע מהנחייתו כי צו המניעה הזמני יבוטל בהסכמה.

אלא מאי, לטענת המועצה מנהל מינהל מחוז חיפה, שיזם את ההליך, סירב להנחות את הפרקליטה המטפלת בתיק להסיר את צו המניעה הזמני, חרף ההנחיה האמורה, ורק ביום הדיון שנקבע בבית משפט קמא בבקשת צו המניעה, נודע לה כי המינהל אינו מתכוון להסכים מיוזמתו לביטול צו המניעה הזמני.