מועצה מקומית חורפיש נ' בריק

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע תובענה לסכום קצוב על סך 33,383 ₪ בגין חיובי ארנונה, מים וחיובים נוספים למשיבה.

בתצהיר התומך בהתנגדותו טען המבקש כי הינו מובטל ומוכר כ"נכה נזקק" במוסד לביטוח לאומי ומכאן זכאותו ל-70% הנחה מחיובי המשיבה . המבקש טוען כי פנה למשיבה בהתאם ונענה כי יבטלו ההליך כנגדו, אך הדבר לא נעשה.

המשיבה טוענת כי המבקש קיבל את ההנחות המגיעות לו בשיעור 70% ביחס לכל שנות המס הנתבעות בתביעה, ויתרת החובה המגיעה למשיבה והנתבעת בכתב התביעה, הינה לאחר ההפחתה בגין ההנחה המגיעה למבקש. מכל מקום, ככל והמבקש חפץ לערער על שומת הארנונה היה עליו להגיש השגה עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976. המבקש לא פירט למי מטעם המשיבה פנה בענין נשוא התביעה, מדובר בטענה סתמית, כאשר המבקש לא שילם את חובו עד היום.

תגובת המשיבה נתמכה בתצהיר מטעם נציגה.

המשיבה עתרה לדחיית ההתנגדות ללא עריכת דיון במעמד הצדדים.

לדיון שנקבע ליום 13.9.10 לא התייצב המבקש, וב"כ המשיבה, באדיבותה, לא עתרה למתן פסק דין כנגד המבקש והסכימה להסתפק בחיוב המבקש בהוצאותיה, תוך מתן אפשרות למבקש להגיב לבקשה לדחיית ההתנגדות. בהחלטתי מאותו יום איפשרתי למבקש ליתן בתוך 10 ימים תגובתו לבקשת המשיבה לדחיית ההתנגדות.

ב"כ המשיבה הגישה אישור מסירת ההחלטה מיום 13.9.10 למבקש ועתרה לדחיית ההתנגדות, בהעדר תגובה מטעם המבקש.

המבקש לא הגיש עד כה תגובתו לבקשת המשיבה לדחיית ההתנגדות.

המבקש אף לא התייצב לדיון שנקבע ליום 13.9.10, הגם שההזמנה לדיון הומצאה לו.

עד כה לא נתן המבקש כל הסבר לאי התייצבותו לדיון האמור.

לגופו של ענין, טענתו היחידה של המבקש בתצהיר התומך בהתנגדותו הינה כי יש ליתן לו הנחה בשיעור 70% . המבקש לא מציין בהתנגדותו מהו סכום החוב הנכון, לשיטתו, כלפי המשיבה, לאחר ניכוי ההנחה שלטענתו מגיעה לו וממילא לא טען כי שילם את סכום החוב שאינו שנוי במחלוקת. המבקש לא פירט טענתו כדבעי וכנדרש בשלב ההתנגדות לביצוע התובענה.

המשיבה טענה, ותמכה טענה זו בתצהיר ובאסמכתאות, כי זיכתה את המבקש בשיעור ההנחה המגיע לו על פי דין ותבעה אך את היתרה לאחר ניכוי ההנחה. משלא נסתר הדבר על ידי המבקש, אשר לא הגיש כל תגובה לבקשת המשיבה, ממילא נשמט הבסיס תחת הגנתו היחידה של המבקש שעניינה הפחתת ההנחה המגיעה לו.

זאת ועוד, כידוע, ניתן להגיש השגה בגין דרישות החיוב של התובעת בדרכים המנויות בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), והכלל הוא כי טענות אותן ניתן להעלות על דרך השגה לפי סעיף 3 לחוק האמור, אין לעורר בהתגוננות מפני תביעת הרשות המקומית, אלא במקרים בהם מדובר בנושאים בעלי חשיבות כללית וציבורית. לא מצאתי כי יש בפי המבקש טענה המצדיקה עקיפה של כללי ההשגה המנויים בחוק האמור.

יצוין עוד כי טענת המבקש בדבר פניה למשיבה בעניינו והבטחתה לביטול ההליך כנגדו, נטענה באופן כללי וסתמי, בלא פירוט של מועד הפניה ועם מי מטעם המשיבה סוכם הענין.

אשר על כן, מאחר והמבקש לא התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 13.9.10 , לא נתן תגובתו לבקשת המשיבה, לא פירט טענותיו כדבעי ואף לא הראה הגנה ולו דחוקה מפני התביעה, אני מורה על דחיית ההתנגדות ושפעול הליכים בתיק הוצל"פ 1627107093 .

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪ .

הדיון הקבוע ליום 6.2.11 מבוטל.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.