החלטה
1. זוהי התנגדות לביצוע שטר.
בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי הוא בעל מוסך ושהמשיב היה מנהל המוסך שבבעלותו על בסיס משכורת חודשית וכי ביום 18.8.10 פיטר המבקש את המשיב מעבודתו, אך חרף זאת נותרה יריבות בין שני הצדדים.
עוד טען המבקש כי תשלומי המשכורת למשיב שולמו למפרע מתחילת השנה ועד סופה וכי בעקבות הפיטורין ביקש המבקש מהמשיב להחזיר לו המחאות שניתנו מראש, אך הלאה לא החזיר אותם, דבר שאילץ את המבקש לתת הוראת ביטול לשיקים ואף להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה להחזרת השיקים .
בין לבין ומשהשיקים לא הוחזרו למבקש, הלך המשיב, לטענת המבקש והגיש את השיקים לביצוע בהוצל"פ.
אם כן המבקש טוען כי לא ניתנה תמורה עבור השיקים מאחר והמבקש פוטר מעבודתו בחודש 8/10.
2. ראוי לציין שהמבקש ביקש למחוק את התביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ראה מש/1 ועל פי ההחלטה שניתנה ביום 29.5.11 נקבע כי אין לבית משפט לתביעות קטנות בחיפה לא סמכות מקומית ולא סמכות עניינית לדון בתביעה.
3. הצדדים זומנו לשמיעת ההתנגדות בפניי והמבקש נחקר על תצהירו והוא חזר על עיקר דבריו בתצהיר והוא נשאל על סעיף 4 לתצהיר איך הוא פיטר את המשיב כאשר היה קיים בין שניהם הסכם עבודה שלפיה תקופת ההסכם היא עד יום 31.8.10 והוא ענה: " היחסים בינינו בתקופה האחרונה היו לא טובים , הוא לא היה מגיע לעבודה, היו בינינו מחלוקות רבות אמרתי לו שאני לא רוצה אותו והוא התפטר ב- 8/10, אני הודעתי לו טלפונית חד משמעית שלא יגיע לעבודה (ראה עמ' 1 שורות 14-16).
המבקש התבקש על ידי ב"כ המשיב לפרט איזה שיקים הוא מסר למפרע וכך הייתה תשובתו: "המשיב קיבל המחאות רצופות במשך שנה מלאה, 12 המחאות , כל פעם הוא היה מקבל בהזדמנות שהיה מגיע למוסך, הוא היה מגיע למוסך במקרה הטוב פעם בחצי שנה הוא היה מקבל שיקים לשנה שלמה" (עמ' 2 שורות 2-4).
המבקש נשאל אם זה נכון שהוא לא שילם למשיב את המשכורות של יוני, יולי ואוגוסט 2010 ושהשיקים האלה לא נפרעו כי הוא עבר תאונה והיה במצב כלכלי קשה וכך הוא השיב: "תשובה המעלה טענה של העדר תמורה של השיקים : "הוא קיבל את המשכורות שלו בפירוש עד 8/10 , כאשר 9/10 שילמתי לו משכורת כפולה, המחאה אחת ב- 5.9.10 והמחאה אחת ביום 19.9.10, באותו חודש פעמיים כדי לסגור חשבון על כל מיני דברים שהוא טען שאני חייב , המשיב החזיק 3 המחאות עתידיות שביקשתי שיחזיר לי אותם אלא המבוצעות בתיק ההוצל"פ…." (ראה עמ'2 שורות 23 – 26).
4. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם והם חזרו על עיקר טענותיהם.
הלכה ידועה כי די לו למבקש רשות להתגונן כי הוא יצביע על הגנה לכאורה ואפילו הגנה דחוקה כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו וייתן לו רשות להתגונן.
בשלב הזה של הרשות להתגונן לא נכנסים לשאלה של מהימנות הנתבע ואף הוא לא נדרש להצביע על דרכי ההוכחה של טענות ההגנה שלו וכל מה שהוא צריך להראות הינה הגנה לכאורה בתצהיר שיהא מפורט כדרישת הפסיקה ושכתוצאה מהחקירה על התצהיר לא יתברר שהגנתו הגנת בדים היא.
במקרה שבפנינו התצהיר מפורט , וככל שהוא חסר פרטים , במידה והוא חסר פרטים , אני רואה בחקירת הנתבע על תצהירו משום השלמה לתצהיר, הוא שב וטען שמדובר בשיקים עתידיים כאשר הוא נהג לשלם למשיב עבור שנה שלמה מראש ומאחר והוא פיטר את המשיב הרי לטענתו לא מגיע למשיב לקבל עבור יתרת החודשים לאחר הפיטורין מתוך השנה השלמה שהוא שילם עבורה ועל כן מגיע לו לקבל בחזרה את השיקים , ובשל כך הוא תבע החזרתם בבית משפט לתביעות קטנות ומשדרכו לא צלחה ונפתח תיק ההוצל"פ הוא הגיש התנגדותו זו.
5. אני קובע שהמבקש הצביע על הגנה לכאורה כנגד התביעה ויש לתת לו את יומו בבית המשפט כדי שיוכיח את טענותיו ועל כן אני נעתר לבקשה ונותן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה השטרית.
המזכירות תפתח תיק של סדר דין מהיר בהתאם ושני הצדדים יתאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר, באופן מקביל בתוך 45 יום מהיום.
אני קובע הוצאות הליך זה בסך של 1000 ש"ח ואשר ישולם בהתאם לתוצאה הסופית בתיק העיקרי.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לשני הצדדים בדואר רשום.
ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.