מועלם נ' ורמוט

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת – צד ג', על החלטתו של כב' הרשם אבי כהן מיום 22.6.11, בתיק הוצל"פ 01-78266-92-5, לפיה נדחתה בקשתה לביטול העיקול שהוטל על ידי המשיב – הזוכה, על זכויות החייב סמי מועלם ז"ל (להלן: "החייב"), בנכס מקרקעין הרשום גם על שם החייב (להלן: "הנכס").

יצוין כי צד ג' הינה בתו של החייב , (וכן אחת מיורשות החייב), ולה זכויות בעלות בנכס בשיעור 3/20, כאשר יתרת זכויות הבעלות בשיעור 17/20 רשומות על שם החייב. (נסח רישום של הנכס מלשכת רישום המקרקעין צורף כנספח ד' לתגובת המשיב).

בהתאם להחלטתי מיום 11.7.11, הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיב.

הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתו של הרשם לדחות הבקשה, הינם כדלקמן:

על פניו המשיב בתיק זה נוהג בחוסר מעש ממושך באופן המעורר תמיהה.

על פי הדין גם נושה רגיל, בלתי מובטח, רשאי לפעול למימוש נכס מעוקל, אם הנושה המובטח בוחר שלא לעשות כן, תוך שמירה כמובן על זכויות כל הנוגעים בדבר, לרבות הנושה המובטח.

יחד עם זאת, יהא זה מרחיק לכת, בנסיבות העניין, לשמוט מידי המשיב את הבטוחה היחידה שלדבריו קיימת, בנסיבות בהן החייב ז"ל לא שילם עד כה בתיק ולו שקל אחד בכל שנות קיומו הרבות של התיק.

כאיזון לדברים, אני מורה כי במידה שהמשיב לא יפעל מהיום למימוש העיקול, בדרך של הגשת בקשה למינוי כונס נכסים בתוך 30 ימים מהיום, תהא רשאית המבקשת לעתור מחדש לביטול העיקול.

יצוין כי הנושה המובטח (שהינו בנק ירושלים), לא פתח כלל תיק הוצל"פ למימוש המשכנתא, ואם וכאשר תוגש בקשה למינוי כונס , נראה שיהיה מקום ליתן לבנק כמו גם לבעלי הזכויות/העניין הנוספים זכות תגובה, והכל בכפוף לשיקול הדעת של רשם ההוצל"פ אשר ידון בבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי אין מקום ליתן רשות ערעור, ולפיכך דינה של הבקשה להידחות.

בראשית הדברים אציין כי הנני דוחה טענות המבקשת בדבר חוסר סמכותו של רשם ההוצל"פ לקבוע את שקבע בהחלטתו. החלטתו של הרשם הנכבד ניתנה על פי סמכותו הקבועה בסעיף 41 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק"), בשילוב עם סמכותו הכללית הקבועה בתקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל , תש"ם – 1979 (להלן: "התקנות"), אשר לשונן:

סעיף 41 לחוק, קובע כדלקמן:

"עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין".

תקנה 126א לתקנות קובעת כדלקמן:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראה בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובכל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק".

בבחינת נסיבות העניין, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם הנכבד באופן המצדיק התערבותי.

מתגובתו המפורטת של המשיב, על נספחיה, כפי שהוגשה בפניי עולות העובדות הבאות:

תיק ההוצל"פ כנגד החייב (ועוד 3 חייבים נוספים), נפתח ביום 8.11.92.

תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע שטר חוב ע"ס 10,000 ₪, שנרשם לפקודת המשיב, כאשר החייב מופיע כאחד מעושי השטר, ולא כפי טענת המבקשת כערב. (העתק שטר החוב צורף כנספח ב' לתגובת המשיב).