מוסקטו יובל נ' נציג היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

הבקשה בתיק זה היא למתן הארכת מועד להישפט בעקבות משלוח קנס מינהלי למבקש ביום 2.6.05.

בנימוקי הבקשה נאמר כי המבקש עסק ביום 2.6.05 עבודת שיפוצים ברח' ויצמן 59 בחולון ושם העסיק קבלן משנה בשם אבי ראובן.קבלן המשנה העסיק באישור את מר מוחמד ברכה .

מאחר והמבקש עבד עם קבלן משנה שהעסיק עובד זר באישור לא היה מקום להטלת קנס מינהלי על המבקש ויש לבטל הקנס ולהאריך המועד להגיש בקשה להישפט.

ב"כ המשיבה בתגובתו ציין כי לאחר שנמצא ביום 2.6.05 כי המבקש העסיק עובד זר בלא אישור עבודה הוטל על המבקש קנס מנהלי שנשלח 20.6.06 והודעת הקנס הומצאה לו ביום 5.7.06. ב 13.7.06 הגיש הוא בקשה לביטול הקנס.

במכתב תשובה מיום 15.1.07 נדחתה בקשתו לביטול הקנס והובהר לו באופן מודגש כי קיימת אפשרות להגיש בקשה להישפט תוך 30 יום.

רק לאחר שביום 12.6.07 נשלחה למבקש הודעה מאת המרכז לגביית קנסות הגיש ביום 25.6.07 בקשה להישפט למשרד התמ"ת וביום 29.8.07 הגיש הבקשה בתיק זה.

ב"כ המשיבה מדגיש כי הסמכות לבית הדין להאריך המועד להגיש בקשה להישפט לאחר חלוף המועד היא רק בנסיבות יוצאות דופן ומנימוקים שיירשמו.

המבקש לא העלה כל טעם מיוחד המסביר את השיהוי והאיחור בהגשת הבקשה . בעקרון נועדה האפשרות של הארכת מועד להישפט למצבים שבהם נבצר מהמבקש להגיש הבקשה כגון,מצב בריאות או שהייה בחו"ל .

ביום הדיון בבקשה במעמד הצדדים חזר המבקש וטען כי תחילה פנה לעורך דין אשר הגיש את הבקשה לביטול הקנס המנהלי וכי ב 15.1.07 קיבל את ההודעה על כך שבקשתו לביטול הקנס נדחתה . לטענתו סמך על עורך הדין שיטפל בעניין ולכן פנה בבקשה להישפט רק ב-25.6.07.

על פי הוראות סעיף 35(א)(2) לחוק עבירות מנהליות , יש לשלוח הודעה במכתב רשום עם אישור מסירה,והתאריך על גבי אישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה.

במקרה זה אין גם מחלוקת כי הודעת הקנס התקבלה ע"י המבקש ביום 5.7.06 וכי הגיש בקשה לביטול הקנס ביום13.7.06,וכי הבקשה נדחתה ביום15.107.

אי לכך היה על המבקש להגיש את הבקשה להישפט עד יום 17.2.07 אלא שרק ביום 12.6.07 הוגשה הבקשה להישפט . הבקשה להארכת מועד להישפט שהוגשה לתמ"ת נדחתה משהוגשה באיחור ואף הבקשה להארכת מועד להישפט שהוגשה לבית הדין ביום 29.8.07 דינה להידחות עקב העובדה שהוגשה באיחור ובלא כל נימוקים שיכולים להוות שיקול למתן הארכת מועד להישפט. המדובר בעבירה מנהלית שעל פי חוק עבירות מנהליות נקבע לגביה אפשרות של הגשת בקשה להישפט תוך 30 יום זאת בהתאם למטרות והתכלית שביסוד חוק עבירות מנהליות.

כאשר נקבע כי רק מטעמים מוצדקים או סבירים תינתן הארכת מועד להגשת בקשה ל הישפט הכוונה היתה כי לא יינתן פתח לריבוי תביעות בגין עבירות מנהליות .

בפסק דין עפ"א סיוון תכשיטים בע"מ נ התמ"ת קבע בית הדין הארצי לעבודה כי .."המוחקק מצא לנכון להתיר לבית –המשפט ,גם אם הודעת הנקנס כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור,זאת מנימוקים שיירשמו."

ובאשר לשיקולים שינחו את בתי המשפט בבואו להחיט בבקשה להארכת מועד להשפט בגין ביצוע עבירה מינהלית נקבע,כי על בית הדין הדן בבקשה להארכת מועד להישפט "... יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס."

בנסיבותיו של תיק זה המבקש ,שהיה מיוצג הגיש את הבקשות הן לביטול הקנס והן להארכת המועד להשפט באיחור משמעותי ובלא להציג כל נימוק לאיחור שיש בו כדי להוות שיקול לקבלת הבקשה.

כפי שכבר נקבע אין בית הדין,בשלב זה, של הדיון בבקשה להארכת מועד להישפט נכנס לנימוקי ההגנה בתיק (עפ"א 18/08 מעבדות גלקסי נ מ.י.-משרד התמ"ת) אלא משמדובר בעבירה מנהלית הדיון מתרכז בשאלה אם קיימים נימוקים למתן הארכת מועד להישפט.

מטרת המחוקק בעבירות מנהליות היא שלא לעודד התדיינויות בעבירות מנהליות ולכן נקבע המועד של 30 יום להגשת בקשה להישפט. המבקש כאן לא עמד במועדים ולכן בהעדר נימוקים למתן הארכת מועד להישפט הבקשה נדחית.