מוסלמי נ' מסאלחה

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע בהעדר הגנה ביום 1.11.2010.

להלן עיקר טענות המבקש בתצהירו:

א.המבקש ידע על מתן פסק הדין נגדו רק ביום 22.11.2010, עת הוא קיבל העתק ממנו בדואר רשום .

ב.המשיב בחר למסור את כתב התביעה בכתובת שאינה כתובתו של המבקש, כתובת שאינה משמשת אותו יותר.

ג.ראוי לציין, שהמסירה בוצעה במשרדו לשעבר של המבקש שהינו עו"ד במקצועו.

ד.המסירה צריכה הייתה להתבצע במענו של המשיב בכפר דבוריה.

ה.בשל הפגם במסירה , המבקש עותר לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

ו.לחילופין טוען המבקש, כי גם בגוף התביעה יש לו הגנה, זאת מכיוון שהוא ייצג את המשיב בתביעות שונות ובעניינים שונים שטרם קיבל שכ"ט בעדם.

2.המשיב נתן תגובה לבקשה וטען כי המסירה בוצעה במשרד המבקש, ברחוב שרת 14, וכי כתב בית הדין נמסר לאחת בשם לילה שהינה מזכירתו של המשיב במשרדו, וכשהיא נשאלה אם המבקש נמצא במשרד, היא אמרה שהוא נמצא בחדר הסמוך ויש איתו אנשים.

לטענת המשיב המבקש הוצא מלשכת עוה"ד כבר ביום 15.7.10. לטענת המשיב אין סיכויי הצלחה למבקש בהגנתו, זאת מכיוון שהוא חתם על הסכם פשרה שבו הודה והתחייב לשלם סך של 16,480 ₪.

3.שני הצדדים זומנו לשמיעת הבקשה בפני כאשר במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו, הוא נשאל אם משרדו נמצא ברחוב שרת 14, וענה כי אכן משרדו היה עד ליום 11.7.10 וכי מאותו תאריך נמצאים עוה"ד אחרים, והם מר דראוושה עמר שמייצג אותו, עו"ד סנא, עו"ד אמיר דהוד ועוד אחרים. הוא נשאל אם הוא יושב שם והוא ענה "כיום לא". הוא נשאל לכתובתו בדבוריה וענה שיש לו ת.ד. 921. הוא הודה שלילה הייתה מזכירתו במשך 10 שנים והיא עדיין עובדת שם, וזה טבעי שהיא תחתום על קבלת כתבי בית דין שמגיעים למשרד.

4.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם וחזרו על עיקר הטענות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובדברי המבקש בדיון שהיה בפני ובאישור המסירה, עולה שההמצאה בוצעה במקום אחר מאשר כתובתו הטבעית של המבקש, שכן גם המשיב מודה שמיום 15.7.10 הופסקה חברותו של המבקש בלשכת עוה"ד ובתור שכזה הוא לא נחשב כעו"ד , כל עוד לא חלפה תקופת ההשהיה או הוצאה מהלישכה, וטבעי הוא שביום ביצוע ההמצאה למשרדו, דהיינו ביום 28.7.10 הוא לא היה נחשב לעו"ד ועל כן ההמצאה במשרד המתיימר להיות משרד שלו, אינה המצאה בהתאם לתקנות, וגב' לילה , לצורך העניין אינה נחשבת למורשה של המבקש.

לא הייתה כל סיבה מדוע לא יומצאו כתבי בית הדין לכתובת מגוריו של המבקש בכפר דבוריה, כאשר המשלוח לתיבת הדואר לא צלח או לחילופין להמציא למבקש את כתב התביעה במסירה אישית.

נוכח כל האמור לעיל ובהתאם לתקנה 477 כשהגעתי למסקנה שגב' לילה אינה מורשה לקבל כתבי בית דין, גם אם היא מתנדבת ומקבלת אותם, הרי מבחינת התקנות המסירה לאו מסירה היא.

אשר על כן , אני מבטל את פסק הדין מחובת הצדק ומשהגעתי למסקנה זו מתייתר הצורך לדון ולהכריע באשר לסיכויי ההגנה של המבקש כנגד התביעה.

הנתבע יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום ממועד קבלתו העתק החלטה זו.

לצורך העניין אני מורה למזכירות לשלוח העתק החלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של הנתבע בכפר דבוריה.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.