מוסלמאני נ' חורייה ואח'

החלטה

1.הנתבע מס' 2 הגיש בקשה דחופה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 5.6.2011, בהעדר, לאחר שלא התייצב לדיון ההוכחות שהתקיים באותו יום. במסגרת פסק הדין שניתן באותו מועד, התקבלה תביעתו של התובע כנגד הנתבע מס' 2 במלואה והוא חויב לשלם סך של 290,116 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות. בנוסף, נדחתה ההודעה לצד שלישי שהוגשה על ידו.

2.הבקשה הוגשה בהסכמת ב"כ התובע, ואילו הנתבע מס' 1 התנגד לבקשה, בהתאם לתגובתו מהיום. הצד השלישי מס' 2 התנגד אף הוא לבקשה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנתבע מס' 1 הצד השלישי מס' 2, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין שניתן בהעדר.

4.במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדח 395,397).

הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני חשובה יותר (ע"א 64/53, לעיל; ע"א 5000/92 בן - ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן - ציון, פ"ד מח(1) 830; ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 283, 284, לרבות האסמכתאות המפורטות שם).

5.ב"כ הנתבע מס' 2 לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 13.2.2011, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. עיון בתיק מעלה כי קיים אישור מסירה כדין בדבר זימונו של ב"כ הנתבע מס' 2 לדיון שהתקיים ביום 5.6.2011. יתירה מזאת, אני למד אף מתוכן הבקשה עצמה כי אי התייצבותו של ב"כ הנתבע מס' 2 לדיון, נבעה מתקלה במשרדו. לפיכך, אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

6.מאידך, הנתבע מס' 2 העלה, הן בכתב ההגנה והן בתצהיר עדות הראשית שהוגש על ידו, הגנה ראויה לפיה, אף הוא נפל קורבן למעשיהם של סמי חאג' ואמיר חורי (הצדדים השלישיים). טענות הגנה אלו, ראוי שתשמענה במהלך המשפט כמקשה אחת, יחד עם ראיות יתר הצדדים. יתירה מזאת, ב"כ הנתבע מס' 2 הודיע בבקשתו, כי הוא מוותר על חקירה נוספת של מי מהעדים שנחקרו במהלך הדיון ביום 5.6.2011 ומסכים להמשיך מהנקודה שבה הופסק הדיון. בנסיבות אלה, וחרף מחדליו של הנתבע מס' 2, אני סבור כי יש מקום לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהליך העיקרי, כמו גם את חלק פסק הדין הנוגע למחיקת הודעה לצדדים שלישיים שהגיש. אבהיר, כי לא מצאתי כיצד תפגענה זכויותיו של הנתבע מס' 1, במידה ויבוטל פסק הדין, שהרי התובע טרם סיים להביא את ראיותיו וממילא תינתן לנתבע מס' 1 האפשרות לחקור את הנתבע מס' 2 על תצהיר העדות הראשית שהגיש.

בנוסף, לא נעלם מעיני כי הצד השלישי מס' 2 העיד זה מכבר בישיבה האחרונה. אכן, על פי סדר הדברים, היה על הנתבע מס' 2 להעיד תחילה ובמצב הדברים שנותר, נפגעה זכות דיונית של הצד השלישי מס' 2. לפיכך, על מנת לאזן בין הדברים, יהא רשאי הצד השלישי להשלים עדותו קצרה (ככל שיחפוץ בכך), לאחר חקירת הנתבע מס' 2. בנוסף, יזכה הצד השלישי מס' 2 בהוצאות.

7.לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין החלקי שניתן ביום 5.6.2011.

8.הנתבע מס' 2 ישלם לנתבע מס' 1 ולצד השלישי הוצאות בסך של 2,000 ₪, כ"א. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל (התובע הסכים להצעה ולא עתר לפסיקת הוצאות).

9.ב"כ הנתבע מס' 1 יפעל להגשת הודעה בהתאם לסעיף 1 להחלטה מיום 5.6.2011, בתוך 7 ימים מהיום, כולל ימי הפגרה, עם העתק לצדדים האחרים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: