מוסלם נ' אבלס

פסק דין

רקע כללי וההליך שלפני

לפני תביעה למתן סעד הצהרתי לפיה התבקשתי להצהיר כי הסכם פשרה שנכרת בין התובע לנתבע אשר ניתן לו תוקף של פסק דין מבוטל ולהורות על ביטולו בהתאם. עוד התבקשתי להצהיר כי התובע הינו דייר מוגן בנכס שפרטיו יפורטו להלן.

אין חולק בין הצדדים כי התובע הינו הבעלים של דירה הממוקמת בבנין ברחוב יל"ג 34 בחיפה והידועה כחלקה 34 תת חלקה 13 בגוש 10864 (להלן: "הדירה"). אין חולק עוד כי הדירה נרכשה על ידי התובע ביום 30.1.2009.

אין חולק עוד גם בזמן שרכש התובע את הדירה התגורר בה הנתבע והוא גר בה עד עצם היום הזה.

10.6.2010 הגיש הנתבע תביעה לסילוק יד וכספית כנגד התובע, במסגרת ת.א. 18950-06-10 בבית משפט השלום בחיפה (להלן: "תביעת הפינוי"), בה טען כי בעת שרכש את הדירה התובע הציג את עצמו כדייר מוגן ובעקבות מצג זה הוא הוטעה וגרם לו לחתום על זכרון דברים לפיו ישולם לו סכום של 200,000 ₪ עבור חלקו כדייר מוגן. הנתבע במסגרת אותה תובענה הפנה לשלל ראיות, עליהם נעמוד בהמשך, מדוע לדעתו התובע אינו דייר מוגן בדירה ואף טען כי הלה הינו מסיג גבול בדירה.

הנתבע התגונן בפני התובענה כאשר טענתו המרכזית הינה שהוא דייר מוגן, תצהירי עדות ראשית הוגשו על ידי הצדדים והתיק נקבע לשמיעת עדים. בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 8.9.2011 הגיעו הצדדים להסכם כדלקמן:

"לאחר דיון שלא לפרוטוקול, במסגרתו הובאה בפני הצדדים הצעת ביהמ"ש באשר לאופן סיומו היעיל והפרקטי של הליך זה:

הצדדים:

אנו מסכימים להצעת ביהמ"ש לפיה ימונה השמאי, מר ערן וולקן ממשרד מאיר וולקן שמאים, בחיפה, מטעם בית המשפט, אשר יעריך את שווי זכות הדיירות המוגנת של מר חנא מוסלם, הנתבע בתיק זה, בנכס נשוא המחלוקת. מוסכם עלינו כי קביעת השמאי תהא מחייבת מבחינתנו. אנו נישא בשכ"ט השמאי בחלקים שווים. מוסכם כי בהתאם לנוהג בבתי המשפט במחוז חיפה שכ"ט המומחה לא יעלה על 5,000 ₪ + מע"מ. בהתאם להערכת השמאי, יפקיד התובע את הסכום שיקבע השמאי אצל בא כוחו בנאמנות, תוך 30 יום מיום הקביעה.

בד בבד ייערך מר חנא מוסלם, הנתבע, לפינוי הנכס, תוך 60 יום מיום הקביעה.

פינוי הנכס יתבצע לא יאוחר מאשר 60 יום לאחר קבלת הודעה בדבר הפקדת הסכום הכספי אצל ב"כ התובע, כשהדירה היא באותו מצב שראה אותה השמאי וללא חובות של חשמל, מים, ארנונה, כנגד הצגת מסמכים שהחובות סולקו.

ברור כי בתקופת הביניים ועד למועד פינוי הנכס בפועל, ישא הנתבע בכל התשלומים הנובעים מהחזקת הנכס, לרבות דמי השכירות בגינו, כמות שהינם משתלמים כיום.

אי ביצוע פינוי הנכס במועדו יוביל לכך שהנתבע ישא בפיצוי מוסכם בשיעור של 1,000 ₪ לכל יום איחור במסירת החזקה בנכס, אשר לתובע תהא זכות לקזז אותו מהכספים המופקדים אצל בא כחו.

מבקשים ליתן תוקף של פסק דין להסכמה שבין הצדדים." (להלן: "הסכם הפשרה")

ביום 31.10.2011 הגיש התובע התביעה המונחת לפני. בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגיש התובע בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט מפי כבוד השופטת הוך-טל, אשר אישרה את הסכם הפשרה, הורתה בהחלטתה מיום 11.12.2011 על עיכוב פסק הדין בכל הקשור לסעד הפינוי ודחתה את הבקשה ככל שהיא נוגעת לבדיקת השמאי עליו הסכימו הצדדים.

טענות הצדדים

בכתב התביעה טוען התובע כי יש להצהיר על ביטול הסכם הפשרה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

7.1 יש להורות על ביטול הסכם הפשרה מטעמי צדק והגינות.

7.2מאז שנת 1980 עת רכש התובע את זכויותיו כדייר מוגן בדירה חלפו עברו כשלושים שנה , עדים נפטרו והלכו לעולמם, מסמכים חשובים אבדו ופרטים חיוניים נשכחו מהזיכרון וניסיונות התובע לאתר מסמכים ועדים לא צלחו דבר אשר הקשה עליו להתמודד אל מול טענות הנתבע.