מוסך מרום טל 2006 בע"מ נ' מוסך מרום טל א.ח. בע"מ

פסק דין

בתובענה שלפני מבקשת המבקשת כי בית המשפט יצהיר כי הנה הבעלים היחידים של המיטלטלין המפורטים בתובענה והמצויים ברחוב פלוטיצקי 3 ראשון לציון.

בנימוקי הבקשה טענה המבקשת, כי הציוד המצוי אצל המשיבה, שבגינו הוצאה חשבונית שטרם שולמה, הינו בבעלותה, ולכן - בית המשפט מתבקש להורות על החזרתו לה. כן היא בקשה להוציא צו מניעה קבוע על מנת שהמשיבה לא תוכל לבצע כל שינוי בציוד.

בתצהיר שצורף לתובענה על ידי מנהלה של המשיבה טען זה, כי בתאריך 12.10.2009 רכשה המשיבה ציוד מאת המבקשת בסך של 314,550 ₪. מתוך הסכום האמור שולם הסך של 89,550 ₪ ונותרה יתרה לתשלום בסך של 225,000 ₪. מאחר שהמשיבה מתנערת מחובתה לשלם יתרת סכום זה, פנתה המבקשת לבית המשפט על מנת שזה יאפשר לה ליטול חלק יחסי של הציוד חזרה.

ביחד עם התובענה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני. כב' השופט דן מור אשר דן בבקשה הורה על מחיקתה בין היתר מאחר שזו הוגשה ללא תצהיר תומך ומאחר שזו הוגשה ללא הנמקה כנדרש.

המשיבה טענה, כי יש לדחות את התובענה בהיותה, בין היתר, לקונית וחסרה מסמכים מהותיים. עוד נטען, כי קיימות סתירות בין התובענה לבין התצהיר שצורף לה. מצד אחד טענה המבקשת, כי לא שולמה החשבונית, ומנגד, טען המצהיר מטעמה, כי שולם סכום חלקי. כן טענה המבקשת, כי שילמה את התמורה במלואה. ביחד עם התגובה הגישה המשיבה בקשה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה וכן בקשה למחיקת כותרת ולהעברת התובענה לפסים רגילים. בקשות אלה הועברו לתגובת המבקשת אשר הגיבה עליהן.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשות ובתגובות, וכן לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, החלטתי לדחות את התובענה.

טענת המבקשת בפתח התובענה, כי הינה הבעלים היחידים של המיטלטלין עומדת בסתירה לנימוקי התובענה. כאמור, בהמשך התובענה ובתצהיר התומך בה נטען, כי המבקשת מכרה את הציוד למשיבה וכי ציוד זה מצוי ברשותה של המשיבה. כידוע, בתביעה בדרך של המרצת פתיחה יש לצרף את כל הראיות שעליהן מבקשת המבקשת להסתמך להוכחת טענותיה. לתובענה לא צורף הסכם כלשהו אשר ממנו ניתן ללמוד על תנאי המכירה של הציוד. בחשבונית שצורפה לתובענה לא פורטו תנאי המכירה. גם בתצהיר שצורף לתובענה לא נטען כל דבר אשר מלמד על כך שהבעלות בציוד שנמכר לא עברה אל המשיבה. מדובר בתצהיר לקוני וסתמי, שאין בו כדי לסייע למבקשת.

כידוע, בעלות במיטלטלין עוברת עם העברת החזקה בהם לידי המקבל. המשיבה קיבלה את החזקה במיטלטלין ואלה מצויים בידיה, ומכאן שהבעלות בהם הועברה אליה במלואה. תמורת הציוד התחייבה המשיבה לשלם סכום כספי. לאור זאת, אין עוד מקום לקבל את טענת המבקשת, כי הינה הבעלים של המיטלטלין. לכל היותר, קיימת למבקשת זכות לתבוע את תמורת המכירה או לעתור לביטול העסקה ולתבוע במסגרת זו את השבת המיטלטלין לידיה.

הדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד לאחר שבתצהיר התומך בתובענה טען המצהיר מטעם המבקשת, כי המשיבה שילמה חלק מסכום העסקה בסך של 89,550 שח וכי הסך של 255,000 ₪ טרם שולם. המבקשת ביקשה להשיב לה את החלק היחסי של המיטלטלין שתמורתו לא שילמה, אולם לא פירטה מהו חלק זה והאם ניתן להפרידו בעין מיתר המיטלטלין.

לאור כל זאת, אין מקום ליתן את הסעד ההצהרתי המבוקש.

אציין, כי המבקשת ניסחה את הרישא של התובענה כסעד הצהרתי, ככל הנראה מתוך כוונה לנצל את היתרונות הדיוניים של דרך זו. כאמור לעיל, מהתובענה גופא עולה, כי מטרת המבקשת הייתה לזכות בתשלום הסך של 255,000 ₪ שאותו טענה, כי המשיבה נותרה חייבת לה, או לקבל לרשותה החזר ציוד בשווי זה. המדובר בתביעה כספית רגילה לתשלום חוב או להשבה, אשר יש לנסחה בדרך נכונה ולשלם את האגרה המתאימה בגינה.

אשר על כן, התובענה נדחית. ככל שהמבקשת עומדת על זכותה לקבלת תשלום מהמשיבה פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעה כאמור.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"א, 25 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: