החלטה
בענין: בקשה לביטול פסק דין
בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 4.1.11, בו התקבלה התביעה לאחר שהנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה לאותו מועד.
ההליכים עד כה
התובע (להלן גם: "המוסך") הגיש נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר בסכום של 2,055 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 31.5.09 פנה הנתבע למוסך לשם טיפול במספר ליקויים ברכבו, בגינם הוחלף מחשב הרכב ובוצעו מספר עבודות נוספות בסכום של 2,055 ₪. הנתבע לא שילם לתובע עבור ביצוע העבודות.
ביום 11.3.10 החליטה הרשמת ספרא-ברנע ליתן לנתבע רשות להתגונן בפני התביעה, וקבעה כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר.
בהחלטתי מיום 23.3.10 קבעתי ישיבה מקדמית ליום 15.6.10.
ביום 14.6.10 הגיש הנתבע בקשה לדחית הדיון. לא ניתנה החלטה הדוחה את הדיון, אך חרף זאת לא התייצב הנתבע לדיון ביום 15.6.10. בהחלטתי מיום 15.6.10 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 4.1.11. אציין כי התובע ביקש, כי יפסקו לזכותו הוצאות בגין אותה ישיבה, ובהחלטתי קבעתי, כי הוצאות הישיבה ישקלו בפסק הדין הסופי.
לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 4.1.11 לא התייצב הנתבע, וניתן פסק דין בהיעדרו.
מספר ימים לאחר שניתן פסק הדין פנה הנתבע לבית המשפט וטען, כי לא קיבל זימון לישיבה שהתקיימה ביום 4.1.11. יצוין כי הנתבע לא צרף לבקשתו תצהיר. בהחלטתי מיום 10.1.11 ציינתי, כי בתיק בית המשפט קיים אישור מסירה, וכי ככל שמבקש הנתבע לבטל את פסק הדין עליו להגיש בקשה כדין בהתאם תקנות סדר הדין האזרחי.
ביום 25.1.11 הגיש הנתבע בקשתו זו לביטול פסק הדין.
אציין כי האירועים נשוא התביעה נידונו בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, במסגרת תביעה שהגיש הנתבע נגד המוסך (ת"ק 15095-08-09). בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה. הנתבע הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (תל"א 43486-03-10). הבקשה נדחתה. פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הינו, איפוא, פסק דין חלוט.
דיון
הנתבע לא צרף לבקשתו תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות המועלות בה. די היה בטעם זה על מנת להביא לדחית הבקשה. חרף זאת אתיחס לבקשה לגופה. אציין כי הואיל ולא צורף לה תצהיר, הרי שלא עלה צורך בקיום דיון לשם חקירה, ועל כן ניתנת החלטה זו על סמך טיעוניהם הכתובים של הצדדים.
כאמור, בבקשתו הראשונה לבטל את פסק הדין טען הנתבע, כי לא קיבל זימון לדיון. הואיל ובתיק בית המשפט קיים אישור מסירה כדין, הרי שלא היה מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. משכך השאלה היא האם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת.
עת בוחן בית המשפט בקשה לביטול פסק דין, עליו להציב בפניו את שני המבחנים הבאים: סיבת מחדלו של המבקש להתייצב, וסיכויי הצלחתו של המבקש. התשובה לשאלה השניה הינה החשובה יותר, ועל כן מקום בו עולה בידיו של המבקש להצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבדרך כלל יבטל בית המשפט את פסק הדין תוך הטלת הוצאות בגין המחדל, לרבות בגין הבקשה לבטל את פסק הדין, על המבקש (ראה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) בעמ' 373 והאסמכתאות הנזכרות שם).
באשר לסיכויי ההצלחה: הנתבע אינו מתיחס בבקשתו לסיכויי הגנתו, ועל כן אבחן את הגנתו כפי שהיא עולה מתצהיר העדות הראשית ומן המסמכים שהגיש לבית המשפט. טענתו של הנתבע במסמכים אלה הינה, כי מעולם לא הזמין במוסך תיקון שכלל התקנת מחשב. המחשב שהותקן ברכבו היה פגום, והוא מסר את רכבו לתיקון במוסך אחר, מרכז שירות (להלן: "מרכז השירות"), אשר החזיר את המחשב לתובע.
כפי שניתן לראות, הגנת הנתבע מתיחסת אך ורק לנושא המחשב שהותקן ברכב. עיון בחשבונית עליה מבוסס כתב התביעה (נספח א' לכתב התביעה) מצביע על כך שעלות המחשב הינה 1,102.04 ₪, ובצירוף מע"מ – 1,283.88 ₪. הגנת הנתבע מתיחסת רק לסכום זה מתוך סכום התביעה.
כאמור, בין הצדדים התנהל הליך בבית משפט לתביעות קטנות, בו נידונו בהרחבה טענות הנתבע, ותביעתו נדחתה. אציין כי כפי שעולה מפרוטוקול הדיון (נספח ט' למסמכים שהגיש התובע לבית המשפט ביום 13.7.10) בבית המשפט לתביעות קטנות התקיים דיון ארוך ומפורט, אשר כלל גם שמיעת עדים, לרבות עדים מומחים. ההלכה הפסוקה קובעת, כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות יוצר השתק פלוגתא, וככלל יוצר אף השתק עילה (ראה: רע"א 1958/06 שמעון סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ (20.10.06)). אף פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות שניתן בהיעדר התייצבות או בהיעדר הגנה מקים השתק פלוגתא (ראה: רע"א 1170/08 עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (9.6.10)). מקל וחומר בענייננו, בו ניתן פסק הדין לאחר דיון מפורט ומקיף שהתקיים בבית המשפט לתביעות קטנות.
ממצאיו של בית המשפט לתביעות קטנות מקימים, אם כן, בענייננו השתק פלוגתא. הממצאים הרלבנטיים לתביעה זו, לאור הגנתו של הנתבע, הם כדלקמן: