מוכתר נ' טיגרן ואח'

פסק דין

1. בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 21.4.10 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבע 1 שמבוטח ע"י הנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1. תיקון רכב 4,358 ₪

2. הוצאות שמאות 580

3. ביזבוז זמן ועומת נפש 1,000

סה"כ – 5938 ₪.

2. לדברי התובעת התאונה נגרמה על ידי הנתבע אשר לא עצר בתמרור עצור ופרץ לדרכה וכתוצאה התנגש ברכב התובעת. מוקד הנזק ברכב התובעת היה בחלק קדמי ימני.

3.לדברי הנתבע, הוא אכן עצר בתמרור אולם היה פקק ונתנו לו מקום להתקדם ולפנות ימינה לדבריו .

" התגלגלנו קצת קדימה בין שתי המכוניות כדי לראות מה יש הלאה.... אז הגברת (התובעת) עברה ונכנסה באוטו... לכל אורך הרכב שלנו יש רק שריטות."

(עמוד 3, שורות 30-29)

לדברי הנתבע, אחרי התאונה, התובעת אמרה "אוי סליחה הסתכלתי לכיוון של הילדים ולא ראיתי אתכם". (עמ' 3 שורה 31)

אשת הנתבע שהיתה עמו ברכב אשרה כללית את גרסתו (יש לציין שהיא גם תרגמה את דבריו לבית המשפט)

התובעת לא מאשרת תוכן השיחה עם הנתבע לאחר התאונה, אך מודה שנבהלה מעצם התאונה.

4.החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי והלן הנימוקים לכך:

1.גם בהנחה שהנתבע עצר לפני כניסתו למסלול התובעת, אין די בכך לפטור אותו מהאחריות לתאונה. ברור שהמסלול לא היה פנוי ומשום כך התנגש עם רכב התובעת.

2.גם התובעת תרמה את חלקה לתאונה זו. נכון הדבר שצפוי היה שהנתבע יעצור לפני כניסתו לרחוב,אולם אין הסבר מדוע התובעת לא הבחינה בו כלל עד עצם ההתנגשות. התובעת אישרה שהיה לה שדה ראיה מהרחוב ממנו יצא הנתבע.

3.מסקנתי היא שבעלי הדין תרמו לקרות התאונה באופן שווה.

4. באשר לגובה הנזק, אני דוחה את עתירת התובעת ל 1,000 ₪ עבור בזבוז זמן ועוגמת נפש. מגיע פיצוי עבור מחצית הנזק המוכח – 4138 : 2.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת 2 לשם לתובעת את הסכום של 2,469 ₪ ועוד 300 ₪ עבור הוצאות הדיון.