מוכרת בחנות בגדים שהתפטרה בשל מצב בריאותי, זכאית לפיצויים

פתיח

1.         עניינו של תיק זה בזכאות התובעת לפיצויי פיטורים לאחר שהתפטרה, לטענתה, בשל מצב בריאות. מחלוקת נוספת נוגעת לזכאותה לפדיון חופשה.

2.         מטעם התובעת העידה היא עצמה. מטעם הנתבעת העיד מר גבי בן אריה, מנהל הנתבעת.

3.         להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.         הנתבעת - אופנת שרינה בע"מ - הנה חברה פרטית העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק בגדי נשים, ובתקופה הרלוונטית הפעילה מספר חנויות ברחבי הארץ.

ב.         התובעת, גב' סופיה ריבקובסקי, עבדה בנתבעת החל מיום 1.5.00 ועד ליום 27.5.07.

ג.          התובעת עבדה כמוכרת בחנות הנתבעת בחולון, במשרה חלקית (בימים ב', ד', ה'), וקיבלה שכר שעתי (נכון לסיום עבודתה - סך של 19.95 ש"ח).

ד.         עבודת התובעת הסתיימה בשל התפטרותה.

ה.         ביום 13.11.07 הגישה התובעת את תביעתה.

4.         ביום 18.3.08 ניתן פסק דין בתיק זה, בשל אי התייצבות הנתבעת. בהחלטתנו מיום 27.5.08 בוטל פסק הדין (תוך חיוב הנתבעת בהוצאות), והובהר כי נימוקים לכך יינתנו במסגרת פסק הדין בתיק העיקרי. להלן, לפיכך, הנימוקים לכך:

א.         תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 מסדירה את דרכי ביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד.  באשר למדיניות הפעלתה של תקנה זו נקבע בפסיקה:

" בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה" (ע"ע  1462/02 רולס יוסף בע"מ אדריכלים - דוד חוסטצקי, עבודה ארצי כרך לג (20) 36).

ב.         עוד נקבע כי בבוא בית הדין לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לשקול אם נפל פגם כלשהו בהליך (כגון העדר המצאה כדין) באופן המחייב ביטול מטעמי צדק. גם אם התשובה שלילית על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו בתלות בסיבותיה של אי ההתייצבות/ אי ההתגוננות, וכן בסיכויי ההצלחה של המבקש ככל שיבוטל פסק הדין, כאשר התשובה לשאלה השניה היא העיקר (ראו למשל דב"ע נה/ 52-3  כל הקריות בע"מ - דניאלה קדוש, פד"ע כח 303).

ג.          הנתבעת טענה, בבקשתה לביטול פסק הדין, כי אי התייצבותה לדיון נבעה מסדרה של תקלות, לרבות שינוי מועד הדיון ביוזמת בית הדין תוך משלוח ההודעות על כך לנתבעת ולא לבא כוחה.

בהתחשב במבחנים שנקבעו בפסיקה כמפורט לעיל, ובהתחשב בתקלות שאירעו אצל הנתבעת לפי הנטען בכל הנוגע למועד הדיון, שוכנענו כי יש לתת לנתבעת את יומה בבית הדין, ולשמוע את התיק לגופו.

הדרישה לפיצויי פיטורים

תשתית עובדתית

5.         התובעת העידה כי הנה סובלת, מזה כ - 12 שנה, מאלרגיה לניקל ומוצריו. האלרגיה אמנם התגלתה לראשונה בנוגע למזון אך עם הזמן גם מגע עם חפצים העשויים בין היתר מניקל גורם לה להתפרצות של תופעות אלרגיות. בחודשים האחרונים לעבודתה סבלה מתופעות אלרגיות בתדירות גבוהה, בשלן אף קיבלה חופשת מחלה בת מספר ימים בחודש 6/07.

6.         התובעת הוסיפה כי במהלך חופשת המחלה ביצעה בדיקות שונות והסתבר כי מקום העבודה הוא הגורם להתפרצות האלרגיה, כפי הנראה בשל שינוי בהרכבי הבגדים המיובאים על ידי הנתבעת (דוגמת קישוטי "נצנצים" על הבגדים), וייתכן שגם נוכח הקרבה לכביש הראשי (בשל הפיח הנפלט על ידי המכוניות). לאור זאת, הופנתה על ידי רופאת המשפחה לאלרגולוג ולרופאה תעסוקתית.