מויסר מוקטרן נ' סאוסן ואח'

החלטה

בפניי בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") לביטול פסק דין שניטל כנגדה בהעדר התייצבות מטעמה לדיון שהיה קבוע ביום 25.06.12.

ברקע לבקשה זו עומדת תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לתובעת עקב תאונת דרכים שאונתה לה ביום 20.03.2004.

בנימוקי הבקשה, נטען כי עובר לדיון הנ"ל ביקשה המבקשת מעו"ד הקודמת לקבל עותק מהתיק על מנת להיוועץ עם עו"ד אחר. לטענתה, היא סיכמה עם באת-כוחה הקודמת, עו"ד ש. אטד, כי האחרונה תדאג לדחיית הדיון שהיה קבוע בתיק דנן ביום 25.06.12 בכדי שיהא סיפק בידי המבקשת למצוא עו"ד אחר לאחר שחרורה של באת-כוחה מייצוגה בתיק דנן. על סמך מצג זה, לא התייצבה המבקשת לדיון שהיה קבוע במועד הנ"ל.

נטען, כי כעבור זמן מה גילתה המבקשת, לתדהמתה, כי עו"ד אטד לא התייצבה לדיון, חרף הבטחתה לעשות כן, ואגב כך ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר.

עוד טוענת המבקשת, כי אין כל אמת בהודעתה של עו"ד אטד אשר הוגשה ערב הדיון, ולפיה שחררה המבקשת את עו"ד אטד מייצוגה בתיק דנן, וכי הודעה זו עומדת בניגוד מוחלט למוסכם ביניהן. עוד מלינה המבקשת על מצג השווא שהציגה עו"ד אטד בפני בית המשפט, ולפיו כביכול הודיעה המבקשת כי אינה מתעתדת להופיע לדיון הנ"ל.

המבקשת מדגישה, כי מעולם לא התכוונה לזנוח את תביעתה והיא מעוניינת ורוצה כי תביעתה תתברר עד תום והיא סמכה על התחייבות בא-כוחה כי תפעל לדחיית המועד הדיון.

הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה.

בתגובתה, טוענת המשיבה כי הבקשה הוגשה באיחור ללא שנתבקשה או ניטלה רשות בית המשפט להארכת המועד להגשתה.

לגופו של עניין, נטען כי הצהרת המבקשת המוגשת בתמיכה לבקשה עומדת בסתירה מוחלטת לבקשת ב"כ הקודמת, עו"ד אטד, להשתחרר מייצוגה של המבקשת שהוגשה ביום 21.06.12, היינו 4 ימים לפני הדיון, ואשר במסגרתה הודיעה עו"ד אטד לבית המשפט כי המבקשת יודעת על מועד הדיון וכי היא אינה מתכוונת להגיע לדיון הקבוע ביום 25.06.12.

עוד טוענת המשיבה, כי היא אינה צריכה לשאת בתוצאות המחדלים שאירעו עקב מערכת היחסים הקלוקלת השוררת בין המבקשת לבין באת-כוחה הקודמת. כל טענה שיש למבקשת כנגד התנהלות באת כוחה הקודמת, אין המקום לבררה במסגרת ההליך דנן, וכי המבקשת רשאית לפעול, בהקשר זה, בכל דרך משפטית חוקית העומדת לה.

לסיום, טוענת המשיבה כי הבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין, ועל כן יש לדחותה.

לחלופין, במידה ובית המשפט ייעתר לבקשה, יש לחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמא לטובת המשיבה.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 10.03.13 הודיעו הצדדים על הסכמתם, כי תינתן החלטה על סמך הבקשה ותגובה לה, ללא צורך בחקירת עדים.

אחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, אני מחליטה להיעתר לבקשה, כפי שיפורט להלן.

ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד יכולה להיעשות מכוח שתי עילות: האחת – ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה ; והשנייה – ביטול עפ"י שיקול דעת.

בענייננו, אין חולק כי המבקשת הוזמנה כדין לישיבה שהייתה קבועה בעניינה ביום 25.06.12, ופסק הדין שניתן בשל אי הופעתה לדיון, בדין ניתן. לפיכך, אין מדובר בעילת ביטול מן הצדק ויש לבחון ביטול פסק הדין לפי שיקול הדעת.

המסגרת הנורמטיבית המסדירה את השיקולים לביטול פס"ד על פי צד אחד בנויה על שני אדנים: האחד – סיבת מחדלו של בעל דין ; והשני – סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין ויינתן לו יומו בבית המשפט. מדובר בשני שיקולים הנבחנים באופן מצטבר, כאשר הפסיקה העניקה לשיקול השני מעמד של בכורה.

בענייננו, שוכנעתי כי סיבת אי הופעת המבקשת לדיון בעניינה, כפי שהיא מובאת בבקשה ובתצהירים שצורפו לה, מקורה באי הבנה או טעות בתום לב בינה לבין באת-כוחה הקודמת, אשר ניתן לפצות עליהן בתשלום עבור אי הנוחות והטרחה אשר נגרמו למשיבה בשל כך. לא התרשמתי כי המחדל נבע מזלזול בהליך המשפטי או מהתעלמות מכוונת מקיומו, ולדידי על מחדל זה ניתן לכפר בפסיקת הוצאות.

מוטב לו הייתה המבקשת מוודאת ערב הדיון אל מול עו"ד אטד, באם האחרונה אכן פעלה לדחיית הדיון. באם היא הייתה עושה זאת, היא הייתה מגלה את דבר הותרת הדיון על כנו והייתה מתייצבת לדיון. חובה זו מוטלת על כתפי המבקשת לנוכח דבריה שלה, ולפיהם היא שקלה ערב הדיון החלפת ייצוג והעברת התיק לטיפולו של עו"ד אחר.