מויאל נ' אברהים ואח'

פסק דין

ביום 27.10.08 ארעה תאונת דרכים בסמוך לכניסה למחנה הצבאי ליד בית-אל. התובעת טוענת כי התאונה ארעה כשרכבה עומד בצד הכביש מכיון שנעשו עבודות בכביש ונאמר לה לעמוד שם. לפי האמור בכתב התביעה, היא נסעה עם אביה כדי לקבל אישורי עבודה לעובדי שטחים שעובדים במפעל שלהם. אביה נהג. בשלב כלשהו בדרך, עקב עבודות בכביש, נאמר להם לחנות בצד הכביש. התובעת ירדה על מנת לקבל את אישור העבודה ואז הגיע רכב הנתבעים ופגע ברכב התובעת כשהוא מבקש לעקוף אותו מימין.

הנתבעים טענו כי רכב התובעת, שהיה נהוג בידי אביה של התובעת, ביקש לעשות סיבוב פרסה ופגע ברכב הנתבעים שעמד בכניסה למחנה הצבאי.

העידו בפניי התובעת והנתבע.

מעדות התובעת עולה כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, התובעת טוענת שהיתה ברכב בעת התאונה. עוד עלה מעדותה כי התובעת ואביה מסרו כמה וכמה גרסאות שונות לגבי אופן ארוע התאונה. תחילה ניסתה התובעת ואביה לתבוע את נזקי הרכב שלה מחברת הביטוח שלה. לצורך כך טענה התובעת כי היא זו שנהגה ברכב, שכן הביטוח שלה היה רק לה ולבעלה כנהגים. כאשר התברר לחברת הביטוח שאביה הוא שנהג ברכב סרבו לפצותה. לאחר מכן הגישה התובעת תביעה ראשונה נגד הנתבעים בתיק זה התביעה הוגשה בת.א. 6456/09 ובה נטען כי התובעת נהגה ברכב ואביה ירד כדי לקבל את אישורי העבודה ואז ארעה התאונה. לתביעה זו שהוגשה בסד"מ צורף תצהיר של התובעת המאמת את העובדות. תביעה זו נמחקה ואז הוגשה התביעה בתיק זה ובה, כאמור, גרסה אחרת ולפיה אביה של התובעת נהג ברכב והתובעת ירדה לקבל את אישורי העבודה. ובעדותה של התובעת שוב גרסה אחרת, נוספת, לפיה לא היא ולא אביה לא ירדו מהרכב ושניהם היו בו בעת התאונה.

לאור כל האמור, ברור שלא ניתן לתת אמון בגרסת התובעת באשר לאופן ארוע התאונה. לאמור יש להוסיף כי אביה של התובע, שנהג ברכב בזמן התאונה, לפי הגרסה שהובאה בכתב התביעה בתיק זה, לא הגיע להעיד על נסיבות ארוע התאונה. הלכה היא כי צד שלא מביא עד שיכול לסייע לגרסתו, הדבר משמש נגדו. כיוון שנטל הראייה על התובעת וכיוון שלא ניתן לתת כל אמון בגרסתה, וכיוון שהתובעת עצמה בעדותה אמרה שהיא לא זוכרת את הארוע במדוייק, היא לא זכרה אם היא היתה ברכב אם לאו, אם אביה היה ברכב אם לאו (ראו עמוד 2 שורות 11-20), הרי שהתובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה ולפיכך יש לדחות את התביעה.

אמנם גם הנתבע לא הביא לעדות את מפקדו שלדבריו ראה את התאונה, ואולם, כאמור, הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת והיא לא עמדה בנטל זה.

התביעה נדחית ואני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח בדואר העתק לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"א, 31 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: