מוטולה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו (כב' השופט ש' מלמד) הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות, בנהיגה בשכרות - לפי הסעיפים המתאימים בפקודה ובתקנות, מאחר ונמצא על פי כתב האישום ליטר אויר נשוף בריאותיו 305 מק"ג אלכוהול.

בית משפט קמא הרשיע את המערער לא רק בשל העובדה שנמצא ממצא אלכוהול באווירו הנשוף כרשום לעיל, אלא גם על סמך בדיקת מאפיינים בה נכשל, תשובות המערער והסבריו בחקירתו בית המשפט מדוע נכשל, דהיינו ראיות נוספות לבדיקת המכשיר עצמו. כן הוסיף בית משפט קמא והתייחס כאמור לטיב בדיקת המכשיר, כלומר לשאלה האם המכשיר הופעל על ידי שוטרים מיומנים ומוסמכים והאם בדרך הדרושה, כלומר על פי הנחיות היצרן והוראות המשטרה.

על חלק זה של הערעור, כלומר על עצם ההרשעה, מבקש ב"כ המערער "להתווכח" עם קביעות עובדה של בית משפט קמא, שנקבעו בין היתר גם על סמך ממצאי מהימנות, אומר שצדק בית משפט קמא בקביעה זו באשר לטיעוניו הכתובים של המערער שכל עדי התביעה שיועדו ורשומים היו בכתב האישום, אם כי צריך להעדיף כי ירשמו על פי שמם ולא רק על פי תפקידם, אך לא תמיד אפשר שכך.

באשר לכשרותם של העדים להפעיל את המכשיר, היתה כשרותם מספקת ולצורך בהפעלת המכשיר והכנתו להפעלה, הועסקו על ידי המשטרה בעלי מקצוע שונים מאשר שוטרים, כמו מהנדסים.

ב"כ המערער מעלה טענה חדשה אותה הציע בסעיף 25 לערעור, ולדבריו עובר לביצוע הבדיקה נשוא התיק הנוכחי, המשטרה נכשלה בהתאמת מכשיר הינשוף הספציפי שנעשה בו שימוש ובלון הכיול אשר בדק את יכולתו של המכשיר לבצע את תפקידו הנכון. על פי דבריו, מדובר בבלון כיול הנמצא ביחידה הספציפית בתל אביב כאשר הבדיקה של המכשיר נעשית במעבדה ברמלה, על פי עדותו של העד שהעיד בענין זה.

אם בכישרוני הדל ירדתי לסוף הטענה שנאמר שעדותו של השוטר כי עשה את התאמת הכיול כפי שצריך בלתי אפשרית משום ששני חלקים הדרושים ליצירתו של השלם, כלומר בדיקת הכיול, היו בשני מקומות שונים בארץ, אינני משוכנע שכך הדברים. בכל אופן, אינני סבור שבנסיבות תיק זה וחקירה קצרה שנעשתה לשוטר ותשובותיו בפרוטוקול בית המשפט בעמ' 7 לענין זה, ניתן ללמוד שכך הם פני הדברים מבחינה עובדתית, ובכל אופן בית משפט קמא לא נזקק לענין זה בהכרעת הדין.

במקרה שבפני הרשעת המערער נעשתה לא רק על סמך בדיקת הנשוף, ומשכך אינני מוצא להתעכב על ענין זה עתה.

ההרשעה תשאר בעינה, וכך גם גזר הדין שקבע בית משפט קמא לענין הפסילה, שזו זהה לתקופת המינימום האפשרית לפי סעיף 39א' לפקודת התעבורה, ומשכך לא החמיר עם המערער, ויתר רכיבי גזר הדין הינם קלים מאוד.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: