מוטהדה נ' סוקולובסקי ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובע למחיקת הנתבע 1 ללא צו להוצאות. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה כספית בסך של 900,000 ₪.

בבקשה הלקונית הטעים התובע כי לא עלה בידו לאתר את הנתבע 1 לצורך מסירת התביעה לידיו ולשם קידום התיק מבוקש למוחקו ללא צו להוצאות.

הנתבעת התנגדה וטענה כי שאלת זהות הנתבעים נבחנת על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- "התקנות"). לטענתה, נוכחותו של הנתבע דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות את השאלות הטעונות הכרעה, מכיון שהמעוול העיקרי הינו הנתבע אשר לטענת התובע נטל לכיסו את כספי הפיצוי שנפסקו לתובע במסגרת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.

תקנה 24 לתקנות קובעת: "בכל שלב משלבי הדיון, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדיון או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

ההלכה הפסוקה קובעת בנוגע לפרשנותה של תקנה 24 כי: "אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עניין, אינה עושה את נוכחותו דרושה כדי שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלימות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו" (ע"א 83/64 גראטש נ. אטיה ואח', פ"ד יח (4) 132 בעמ' 135).

כמו כן נקבע:"מניעת ריבוי משפטים היא לדידי מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור, יש להגיע למסקנה שצירוף של פלוני להליך קיים, ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי העומד לדיון בהליך המתנהל אותם שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על ידי הצירוף המבוקש". (ע"א 494/89 אליהו נ. קרנית, פ"ד מה (5) 457 בעמ' 462).

אם כן, המבחן היחידי לצירופו של בעל דין נוסף אינו תועלתו ונוחותו של התובע, אלא השאלה אם דרוש הצירוף כך שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007 75).

משכך, יש להכריע בשאלה האם נוכחותו של הנתבע חיונית ומהותית לצורך ההכרעה ביעילות ובשלמות בשאלות השנויות במחלוקת בתובענה דנא. ניתן להיעזר במבחנים שנקבעו בבר"ע (מחוזי - י-ם) 3250/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 97 (4) 559 (1997), שדן אמנם בצירוף בעל דין בשלב הערעור, אך ניתן ללמוד ממנו לעניין נחיצות בעל דין כאשר ההליך נמצא בשלביו המקדמיים ותלוי ועומד בפני הערכאה המבררת.

מעיון בכתב התביעה עולה כי הנתבע ייצג את התובע במסגרת תביעה על פי פוליסת ביטוח כנגד הנתבעת. ביום 25.2.2003 ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התובענה בפשרה. לטענת התובע, גרס בפני הנתבע כי הוא מתנגד להצעה. משבחלוף הזמן לא עדכנו הנתבע אשר למעמד התובענה, פנה במישרין אל הנתבעת אשר הפנתה אותו אל הנתבע. התובע פנה אל לשכת עורכי הדין בתלונה. התובע הוסיף כי לאור התערבות הלשכה הנתבעת עדכנה את התובע כי בין הצדדים נחתם הסכם פשרה לפיו העבירה לנתבע סך של 143,971 ₪. התובע גרס כי הנתבע זייף את חתימתו על כתב הקבלה והשחרור ונטל את הכסף לידיו. בעקבות האמור התקיים הליך משמעתי כנגד הנתבע בלשכת עורכי הדין, בו הורשע.

בזהות הקיימת בין עניינו של הנתבע לבין הסכסוך בענייננו יש כדי להקים חשש ממשי ליצירת מעשה בית-דין כלפי הנתבע, מכיון שהנתבעת הינה המבטחת שלו ומשכך חליפתו ובאה בנעליו.

ממכלול הדברים עולה כי נוכחותו של הנתבע חיונית ומהותית לצורך ההכרעה ביעילות ובשלימות בשאלות השנויות במחלוקת. בהתאם לטענות שפרש התובע בכתב התביעה, הנתבע הוא המעוול העיקרי. נוכחות הנתבע בהליך חיונית להכרעה במחלוקת, שכן במצב דברים רגיל, בא כוחו של בעל דין רשאי לחתום בשמו ולקבל לידיו כספים שהוכרעו במסגרת הסכם פשרה במטרה להעבירם אל בעל הדין. מכיוון שהתובע עומד על טענותיו בדבר זיוף כתב ויתור ואי העברת כספי הפיצוי, הרי שגרסתו של הנתבע חיונית לשם הכרעה.

בנוסף לאמור, התובע הודיע כי לא עלה בידיו להמציא את כתב התביעה לידי הנתבע ואולם לא צירף תצהיר התומך במאמצים שנעשו לאתרו, אף שממכלול הדברים עולה, כי לצירופו של הנתבע עשויה להיות משמעות מכריעה באשר לסיכויי התובענה. הנתבע הוא בבחינת החוליה המקשרת ההכרחית לדיון ולהוכחת העוולות והעבירות הנטענות, ומטרה זו לא ניתן להשיג אם יהיה עד גרידא. נוכחותו של הנתבע הינה חיונית להליך, עד כדי פגיעה ביכולת התובע לזכות בסעד המבוקש על-ידו (ע"א (מחוזי-ת"א) 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 8.8.2007).

אשר על כן, אני מורה על קבלת הבקשה.

התובע ימציא את כתב התביעה לנתבע בהתאם לקבוע בדין, עד ליום 25.6.12 ויגיש אישורי מסירה.

בהתאם, בירור התובענה יוחזר אל כב' הרשם מרדכי בורשטין בשלב זה.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: