מוחנוב ואח' נ' סוכנות נסיעות ואח'

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נגד הנתבעת 1 ביום 10/11/2010, שלפיו חויבה הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 25,000 ₪.

לטענת הנתבעת, היא לא קיבלה זימון למשפט. התובעים מתנגדים לבקשה. בנסיבות העניין, החלטתי לבטל את פסק הדין ולהכריע בתביעה לגופה.

לטענת התובעים, בחודש מאי 2008 הם הזמינו אצל הנתבעת 1, באמצעות הנתבעת 2, "חבילת נישואין" הכוללת: טיסות הלוך וחזור לפראג, הסעות, שני חדרים זוגיים ושני חדרי יחיד, רכב חתן-כלה, עריכת מסמכים וצלם לאירוע במחיר מוזל, ועריכת טכס החתונה בכנסיית "רטושה".

לטענת התובעים, התנאי לעריכת טכס הנישואין ברטושה הווה תנאי עיקרי להתקשרות בחבילה עם הנתבעות, שאלמלא כן, הם היו מוותרים על החבילה.

התובעים ממשיכים וטוענים כי בהגיעם לפראג נתבשרו על ידי נציגי הנתבעת 1 כי אינם רשומים לחתונה בכנסיית רטושה, ולפיכך הם נאלצו, בניגוד למוסכם, להתחתן במקום אחר; כמו כן, בניגוד למוסכם, הם נאלצו לשלם עבור רכב חתן-כלה סכום של 50 יורו ועבור צלם סך של 100 יורו במקום 65 יורו, המחיר המוזל שהוסכם עם הנתבעות.

לטענת התובעים, אי-עריכת הטכס בכנסיית רטושה גרמה להם עוגמת נפש וצער רב. התובעים מבקשים כי הנתבעות תפצנה אותם בסך של 31,200 ₪.

בכתב הגנתה מאשרת הנתבעת 2 את פרטי ההזמנה כנטען על ידי התובעים, אולם טוענת כי הייתה זו הנתבעת 1 אשר הפרה את התחייבויותיה על פי ההזמנה אשר אושרה על ידה.

בכתב הגנתה טוענת הנתבעת 1 כי לא הובטח לתובעים קיום טכס החתונה בכנסיית רטושה והיא לא התחייבה לספק שירות זה מעולם; אם היתה הבטחה כזו, הרי שזו נעשתה על ידי נתבעת 2 בלבד ואינה מחייבת אותה.

נתבעת 1 ממשיכה וטוענת כי היא מעולם לא התחייבה לספק שירותים נוספים עבור התובעים, כגון: עריכת מסמכים, צילום הטכס ואספקת רכב חתן-כלה.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, לרבות העדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ראשית, אין מחלוקת באשר לתנאי ההזמנה, אשר סוכמו בין התובעים לבין נתבעת 2, שכן, כאמור, נתבעת 2 מאשרת את פרטי ההזמנה כנטען על ידי התובעים. השאלה היא: האם פרטי הזמנה אלו אושרו והובטחו על ידי נתבעת 1?

לדעתי, הוכח במשפט מעבר למאזן ההסתברויות כי התשובה לכך חיובית.

במהלך עדותו בבית המשפט פירט נציג נתבעת 2 את פרטי ההזמנה, אשר סוכמו עם נתבעת 1 בעניינם של התובעים.

נציגת נתבעת 2, הגב' ברגר, מסרה במהלך עדותה, בין השאר, כי: " לא הבטחנו ואי אפשר להבטיח דבר כזה" (עמ' 3 לפרוטוקול ,ש ' 19); עוד נמסר על ידי הגב' ברגר: "במקרה זה כנראה הובטחו דברים שאי אפשר להבטיח. אנו לא מבטיחים לימוזינות כי אי אפשר להבטיח דבר כזה" (עמ' 4 לפר', ש' 19-20).

עד נוסף מטעם נתבעת 1, מר רומן כגנוביץ', מסר אף הוא בתחילת עדותו כי עסקה כזו תנאים כאלה אינם משווקים על ידם. בין השאר הוא ציין כי: "אנחנו לא מוכרים ביורו, אנחנו מוכרים בדולרים" (עמ' 6, ש' 10-11). מר כגנוביץ' הוסיף כי: "אני לא טיפלתי בעיסקה של התובעים".

ואולם, בהמשך עדותו מסר מר כגנוביץ' כי ניתן להזמין דרך הנתבעת 1 טכס ברטושה, אך הדבר כרוך בתשלום תוספת כספית בסך של 90 יורו (ראו עמ' 7 לפרוטוקול הדיון, ש' 17-18). דברים אלה של מר כגנוביץ' עומדים בסתירה למה שנמסר על ידי נציגת נתבעת 1, הגב' ברגר, אשר כאמור, מסרה שנתבעת 1 אינה מספקת חבילות מסוג זה ברטושה, ואף לדבריו שלו, בתחילת עדותו, שלפיהם הם לא מוכרים ביורו. דבריו של מר כגנוביץ' אף עומדים בסתירה לתגובת נציג שירות הלקוחות של נתבעת 1, גב' ריקי ארכה, לתלונת התובעים, מיום 30/9/2009, שם היא מציינת כי: "אין באפשרות הנתבעת 1 להבטיח את קיום טכס הנישואין בעירייה שברטשו".

גם נציגת נתבעת 2 העיד כי : "היו חתונות בעבר מהסוג הזה והנתבעת 1 עמדה בכל הדברים באותו מחיר בעבר" (עמ' 5 , ש' 19-20).

הסתירות שנתגלו בדברי הנציגים מטעם נתבעת 1 כאמור, מחזקים את עדותם של התובעים ושל נציג נתבעת 2. בנסיבות אלה, אני מקבל את גירסתם של האחורנים וקובע כי נתבעת 1 התחייבה לספק לתובעים חבילת נשואין כמפורט על ידם אך הפרה את התחייבותה כלפי התובעים.

בנסיבות העניין, אני פוסק לתובעים סך של 50 יורו בגין תשלום עבור רכב חתן-כלה, וכן סך של 35 יורו, ההפרש בין עלות הצלם שהובטחה לבין העלות ששולמה על ידם בפועל.