מוחמד ריפי נ' מדינת ישראל

1. לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 57853-04-18 (כב' השופט מ' בר-עם) שניתנה ביום 27.6.2018, בגדרה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 30.4.2018 הוגש כתב אישום נגד העורר ו-3 נאשמים נוספים במסגרתו יוחסו לעורר שורה של עבירות חמורות: סחיטה באיומים; נשיאת והובלת נשק; היזק בזדון וחבלה במזיד. על-פי המפורט בכתב האישום, לפני מספר שנים קשר העורר קשר עם הנאשמים האחרים על-מנת לגרום לפלוני, שלווה כסף מאחד הנאשמים (להלן: הלווה), להשיב לו את כספו. במסגרת כך השיגו העורר ונאשם נוסף מטען חבלה, וגייסו את שני הנאשמים האחרים לצורך מימוש הקשר. בתאריך 23.3.2018 הניחו שני הנאשמים האחרים את מטען החבלה מתחת למנוע רכב שחנה ברחוב בו התגורר הלווה, הפעילו אותו ונמלטו מהמקום.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של העורר והנאשמים האחרים עד תום ההליכים נגדם. המדינה התייחסה בבקשה למסוכנותו הרבה של העורר הנלמדת גם מעברו הפלילי המכביד הכולל, בין היתר, עבירות רכוש ואלימות, בגינן אף ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל, ושתי הרשעות בעבירות של הפרת הוראה חוקית. ביום 6.6.2018 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה, ובסופו קבע כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו. עם זאת, קבע בית המשפט כי על אף שמכלול הראיות הנסיבתיות מספיק לביסוס הרשעתו של העורר, עוצמתן של הראיות בעניינו פחותה. בהתאם לאמור, קבע בית המשפט המחוזי כי "חרף קיומה של עילת מעצר עוצמתית", יש לשקול את מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני או חלופה מתאימה אחרת, והורה כי בטרם תינתן החלטה בבקשה למעצר העורר עד תום ההליכים, ייערך תסקיר מעצר בעניינו.

4. בהמשך לכך, ביום 25.6.2018 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, בו פורט עברו הפלילי, צוינה הערכת שירות המבחן כי העורר נתון בסיכון להמשך מעורבות בפעילות עבריינית, וכן צוין כי בשנת 2006 הפר העורר את תנאי שחרורו. בסופו של דבר העריך שירות המבחן כי נשקפת רמת סיכון בינונית להישנות עבירות אלימות מצדו של העורר, וכי חומרת מעשיו הצפויה, אם וכאשר ינהג באלימות, אף היא בדרגה בינונית. שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר בתנאים של מעצר בית מלא בעיר לוד בפיקוח דודו ודודתו, ועל העמדתו בפיקוח מעצר במשך שישה חודשים.

5. ביום 27.6.2018 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. במסגרת הדיון טען העורר כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולשחררו לחלופת המעצר המוצעת בתסקיר. לחלופין, טען כי יש לעצרו בפיקוח אלקטרוני, זאת בשל חולשת הראיות ובשל התסקיר החיובי בעניינו. מנגד, עמדה המשיבה על מסוכנותו של העורר, כפי שזו עולה מחומרת העבירות המיוחסות לו, הדגישה את עברו הפלילי וטענה כי לא מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות את מעצרו בפיקוח אלקטרוני או את שחרורו לחלופת מעצר.

6. בהחלטתו מיום 27.6.2018, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי נימק החלטתו זו בחזקת המסוכנות הסטטוטורית של העבירות המיוחסות לעורר, ובעברו הפלילי. עוד נקבע כי יש לתת חשיבות לשתיקתו של העורר בחקירה, אשר אף היא משליכה על מידת מסוכנותו. כן קבע בית המשפט המחוזי כי האיזון שבין עוצמת הראיות נגד העורר לבין עוצמת עילת המעצר, אשר במקרה דנן מהווה עילת מעצר סטטוטורית, נוטה לכיוון מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

לבסוף קבע בית המשפט המחוזי כי לא מצא שמתקיימים בעניינו של העורר טעמים מיוחדים המצדיקים את מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי על אף שהורה על הגשת תסקיר שירות מבחן ושקל את שחרורו של העורר לחלופת מעצר, לאחר בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, הגיע למסקנה כי לעת עתה אין להורות על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני או על שחרורו לכל חלופה אחרת, מהטעמים האמורים.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסוב הערר דנן.